על השחקן ניקולס קייג`-צ’רלי ודונלד קאופמן

ניקולס קים קופולה נולד ב-7 לינואר, 1964, הצעיר מבין שלושה אחים בלונג ביץ`, קליפורניה. בהיותו בן 12, התגרשו הוריו של קייג`, ואביו קיבל חזקה על שלושת הבנים. יחד הם עברו להתגורר בברלי-הילס. באותה תקופה, דודם פרנסיס פורד קופולה, זכה באוסקר הראשון שלו וכך הפכה המשפחה למפורסמת בין לילה. לאחר שנשלח לגור עם דודו החל קייג` להשקיע את כל מרצו בלימודי המשחק בבית הספר הידוע של לי שטרסבורג.

קייג` אמר פעם כי אין זו הפתעה שהפך להיות שחקן מכיוון ש`באמת אין שום דבר אחר שאני יודע לעשות...`. בגיל 18 קיבל את תפקידו הראשון בסרט בשם “Fast Time at Ridgemont Hige”(1982). שנה לאחר מכן שיחק בסרט “ראסטי ג`יימס” לצד השחקן מאט דילן ובבימוי של דודו. תפקיד זה הביא אותו לשנות את שם משפחתו לקייג` על שם גיבור הקומיקס, לוק קייג` והמלחין, ג`ון קייג`. הוא הרגיש שהשם קופולה מחייב מידי- `זה לחץ גדול בשביל שחקן צעיר` אמר קייג` `כולם מסתכלים עליך, בטוחים שיש לך פרוטקציה ובעיקר מצפים ממך לאיכות שאף פעם לא הייתי בטוח שיש לי`.

מאותה תקופה והלאה החלה קריירת המשחק של קייג` לצבור תאוצה והוא לקח חלק בסרטים רבים, ביניהם `מועדון הכותנה`(1984), `בירדי`(1984), ו`להתחתן שנית`(1986). הופעתו בסרט האחרון משכה את תשומת ליבם של האחים כהן והביאה לליהוקו של קייג` לתפקיד של פושע מועד בסרט `בייבי אריזונה`(1987), תפקיד שהפך לאחד התפקידים האהובים ביותר על קייג`, עליו גם קיבל ביקורות מצוינות. סרטים נוספים בכיכובו הם `מוכת ירח`(1988), שובר הקופות הראשון של קייג` עליו קיבל מועמדות לגלובוס הזהב ו`לעזוב את לאס וגאס`(1995). עליו זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב.

לאחר זכייתו באוסקר, עבד קייג` עם טובי הבמאים וסרטיו זכו להצלחות קופתיות מרשימות ביותר, דיווד לינץ` אף הגדיר אותו פעם כ`נגן הג`ז של המשחק`.

בין הסרטים שהופיע בהם בשנים האחרונות נציין את `עיני נחש` (1998), `8 מ`מ`(1999), `לגעת במוות`(1999) של מרטין סקורסזה, `עקיצה ב-60 שניות`(2000), `המנדולינה של קפטן קורלי`(2001). ובשנת 2003 נראה אותו בסרט הראשון בבימויו `Sonny`.



קייג` מועמד לפרס האוסקר על תפקידו בסרט `אדפטיישן`, כמו כן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב.



על השחקנית מריל סטריפ-סוזן אורלין

מרי לואיס סטריפ נולדה בניו ג`רזי ב-1949 למשפחה עשירה. היא למדה ב`ואסאר`, בית ספר תיכון יוקרתי לבנות והתקבלה לבית הספר לדרמה באוניברסטית `ייל` וסיימה את התואר בהצטיינות.

הופעתה הראשונה הייתה ברחובות ניו-יורק, בפסטיבל שייקספיר בו הופיעה לצד שחקנים ידועים כראול ג`וליה, ג`ון קאזאלה ועוד. השלב הבא היה הופעות על הבמות בהצגות שונות. על הופעתה בהצגה `27 Wagons Full of Cotton` בתפקיד האשה הפשוטה זכתה סטריפ במועמדות הראשונה שלה לפרס הטוני.

תפקידה הראשון מול המצלמה היה בסרט הטלוויזיה `Julia`(1977) בכיכובה של ג`יין פונדה. על תפקידה בסדרת הטלוויזיה `שואה`(1978), בו היא משחקת תפקיד של קתולית שהתחתנה עם יהודי היא זכתה בפרס האמי. תפקידה המשמעותי הראשון היה בסרט `צייד הצבאים` (1978), עליו גם קיבלה מועמדות לאוסקר ואת תשומת לב הקהל והמבקרים. שנה לאחר מכן הופיעה סטריפ בשלושה תפקידים שכבר לא הותירו ספק לגביי היותה אחת השחקניות הטובות ביותר: כאשתו לשעבר של וודי אלן בסרט `מנהטן`(1979), כשפחה דרומית בסרט `The Seduction of Joe Tynan` וכאשתו הנוטשת של דסטין הופמן בסרט סוחט הדמעות `קרמר נגד קרמר` (1979), עליו זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר וכן בגלובוס הזהב.

בסרט `אהובת הקצין הצרפתי`(1981) היא כבר שיחקה בתפקיד ראשי לצדו של ג`רמי איירונס. שנה לאחר מכן היא שיחקה את מה שנחשב לתפקידה הטוב ביותר, ניצולת השואה הפולנית בסרט `בחירתה של סופי` (1982). המבקרים הללו אותה והשוו אותה לגרטה גרבו (ולכמעט כל כוכבת גדולה משנות ה-40 וה-50), סטריפ קיבלה על משחקה בסרט את פרס גלובוס הזהב ופרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

לאחר שביססה את מעמדה כשחקנית, המשיכה סטריפ להציג על גביי מסכיי הקולנוע שלל דמויות מרתקות בסרטים רבים, ביניהם `סילקווד`(1983), `הרבה ולא כלום` (1985), `זיכרונות מאפריקה`(1985) תפקיד עליו הייתה מועמדת לאוסקר, `צביטה בלב` (1986), `עשבי פרא`(1987), `זעקה באפלה`(1988) ועוד .

קרוב לגיל 40 החלה סטריפ לקחה על עצמה דמויות קלילות יותר, בסרטים כמו `אשה שטן`(1989) ו`המוות נאה לה`(1992). סרטים נוספים בהם השתתפה הם `נהר הפרא` (1994), בתפקיד גיבורת סרט פעולה, `הגשרים של מחוז מדיסון`(1995), `חדרו של מרווין`(1996) ו`לנגן מהלב` (1999) עליו קיבלה מועמדות נוספת לאוסקר.



על תפקידה בסרט `אדפטיישן` מועמדת סטריפ לאוסקר ה-13 שלה, שהכתיר אותה סופית כשחקנית עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר לפניה קתרין הפבורן הייתה מועמדת `רק` 12 פעמים. לקתרין הפבורן זה לקח 50 שנה, לסטריפ 22. כמו כן זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסרט.



על השחקן כריס קופר -ג`ון לארוש

כריסטופר קופר בילה את רוב ילדותו בחווה של אביו שגידל בקר למחייתו. רקע זה אולי מסביר את הסיבה ל`התמחותו` בתפקידי קאובוי בודד וקשה יום.

הוא התחיל את דרכו כבונה תפאורות ובנה בעיקר לתיאטרון מקומי בתקופת בגרותו. לאחר לימודי הקולג`, הוא עבר לנסות את מזלו בניו-יורק ועבד בכל מיני עבודות מזדמנות עד אשר ניתנה לו האפשרות הראשונה במחזה `Of the Fields Lately`(1980).

קופר קיבל את תפקידו הראשון על המסך הגדול בסרט `עבודה שחורה`(1987) של הבמאי ג`ון סיילס, המבקרים שיבחו אותו על משחקו בסרט. קופר וסיילס המשיכו לשתף פעולה גם בסרטים נוספים לאחר מכן ביניהם `עיר של תקווה`(1991) ו`כוכב בודד`(1996) בשניהם קיבל קופר תשבוחות רבות על תפקידיו.

אחרי הופעה חזקה ומרשימה במיני סדרה `יונה בודדה`(1989), קיבל קופר תפקיד משנה לצד רוברט דה נירו בסרט `כך הייתי`(1993) כמו כן שיחק בסרטים `רכבת הכסף`(1995) ובדרמה המשפטית `עת להרוג`(1996).

לאחר הופעותיו בסרטים חזר קופר להופיע בסדרות וסרטי טלוויזיה שונים, המעניין מביניהם הוא קומדיית הטלוויזיה `Breast Men`(1997) לצד דיוויד שווימר (`חברים`) שמספר על ההמצאה הגדולה `באמת` של 50 השנה האחרונות- השתלות חזה...

הדמויות שאותן גילם קופר בסרטים ובסדרות הטלוויזיה הובילו אותו להופעות בלתי נשכחות בסרטים הוליוודים ביניהם `תקוות גדולות`(1997), `הלוחש לסוסים`(1998), ובסרט `הפטריוט`(2000) לצדו של מל גיבסון. בסרט עטור האוסקרים `אמריקן ביוטי`(2000) הוא שיחק את התפקיד הבלתי נשכח של השכן הנוקשה והמסוגר, איש צבא לשעבר, המחביא סוד. בשנה שעברה הוא נראה על המסכים לצד מאט דיימון בסרט `זהות כפולה`(2002).

הופעתו בסרט `אדפטיישן` זיכתה אותו במועמדותו השנייה לאוסקר, לאחר שהיה מועמד בפעם הראשונה על תפקידו בסרט `אמריקן ביוטי`. עד כה היה מועמד וזכה על תפקידו הנוכחי בכמעט כל פרס אפשרי חשוב ובפעם הראשונה בחייו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב`אדפטיישן`.





חזרה למעלה

על הבמאי ספייק ג`ונז

לפני שאימץ את שמו החדש, נולד ספייק ג`ונז בשנת 1969 במרילנד בשם אדם ספיגל. בעקבות אהבתו הגדולה לרכיבה על אופני BMX, עבר ג`ונז לאחר התיכון ללוס אנג`לס במטרה לעבוד כצלם במגזין רכיבה ידוע. עם השנים הפך להיות שם דבר ומומחה בצילום בכלל ובצילום ובתיעוד סצנת הסקייטבורדים בפרט.

בשנת 1992, נכנס ג`ונז לתעשיית המוסיקה. הוא החל את דרכו כעוזר בימאי בחברת הפקות ודרך אחת מעבודותיו יצר קשר עם להקת הביסטי בויז וביים עבורם קליפ לשיר `Sabotage` (1994), הקליפ שילב בין דמויות צבעוניות וכתוביות צבעוניות, נחשב לפריצת הדרך המשמעותית של הבמאי, היה להצלחה גדולה ונחשב לאחד הקליפים הטובים ביותר בכל הזמנים. בהמשך ביים ג`ונז קליפים נוספים לביורק, R.E.M. פאף דדי ואמנים רבים אחרים.

מלבד הישגיו המרשימים בעולם המוסיקה, הפך ג`ונז במהרה גם לבמאי פרסומות מצליח. בין הקרדיטים הנזקפים לזכותו אפשר להזכיר את הפרסומות לחברת הג`ינסים LEE, חברת הנעליים NIKE, קוקה-קולה וחברת הג`ינסים LEVI`S שייצרו ז`אנר חדש של פרסומות המשלבות שוטים מהירים וצבעוניים מלווים במוסיקה קיצבית והומור יוצא דופן.

לפני שהחל לביים סרטים למסך הגדול, ביים את הסדרה `Hi-Octane` אותה הפיקה וכתבה אשתו, סופיה קופולה, בתו של...ובמאית בפני עצמה (`חמש ילדות יפות`) ובשנת 1998 ביים את הסרט הדוקומנטרי `Amarillo Morning` שהוקרן בפסטיבל סאנדנס.

ב- 1999 ביים ג`ונז את סרטו הראשון באורך מלא `להיות ג`ון מלקוביץ`(1999). לאחר פרמיירה מוצלחת בפסטיבל ונציה, המבקרים היללו את הסרט וג`ונז אף קיבל מועמדות לאוסקר כבמאי הטוב ביותר (בנוסף לשתי מועמדויות - לשחקנית המשנה ולתסריט הטובים ביותר), כל זאת בין שאר מועמדויות ופרסים שהסרט קיבל בפסטיבלים שונים ברחבי העולם.

לאחר ההצלחה הגדולה של הסרט חזר ג`ונז למסך הקטן יצר, כתב, השתתף והפיק את הסדרה המטורפת `Jackass` ששודרה ב- MTV. הסדרה הפכה לאחת הסדרות המצליחות ביותר בערוץ. כתוצר ישיר להצלחה, יצא הסרט `Jackasss: The Movie` בשנת 2002.

ג`ונז המשיך לשתף פעולה עם התסריטאי צ’רלי קאופמן והפיק עמו את הסרט `המין האנושי`(2001) בהשתתפותם של טים רובינס ופטרישיה ארקט. שיתוף הפעולה האחרון בין השנים הוליד את הסרט `אדפטיישן`.



על התסריטאי צ’רלי קאופמן

בניגוד לדמויות המאוד מוחצנות אותם יוצר התסריטאי והמפיק צ’רלי קאופמן, על חייו הפרטיים הוא שומר בקנאות ובשפתיים חתומות...

קאופמן נולד בשנת 1958 בניו יורק שם למד קולנוע באוניברסיטה היוקרתית NYU. לאחר לימודיו יצר מספר סרטים קצרים והשתתף בכמה הפקות קטנות כשחקן. את ההזדמנות הראשונה בשואו ביזנס קיבל לאחר שעבר ללוס אנג`לס, בשנת 1991, כשנבחר לאחד הכותבים בסיטקום `Get A Life`. בשני הפרקים שכתב בלטו האלמנטים הסוריאליסטיים שהפכו במשך השנים לסימן ההיכר של קאופמן. בעקבות ההצלחה קאופמן כתב את רוב הפרקים לשתי סדרות נוספות: `The Edge` (1992-93) והסדרה `נד וסטייסי`(1996-97) ששודרה גם בישראל.

בזמן שהרוויח את לחמו בעבודה בטלוויזיה, המשיך קאופמן לעבוד ללא הפסקה על ה`חלום שלו`. התסריט שתכנן התחיל כסיפור על בחור שמתאהב באשה שהיא לא אשתו. קאופמן התחיל להוסיף בכל פעם פן ביזארי אחר, לדוגמא הגיבור הפך להיות מפעיל ויוצר בובות שמוצא את עצמו עובד בקומה 1/2 7, בוס בן יותר ממאה שנה ולבסוף גם השחקן ג`ון מלקוביץ` בדמות עצמו. תהליך השכנוע לגביי הסכמתו של ג`ון מלקוביץ` לכל הפרויקט לקחה מעט זמן אבל ברגע שהוא הסכים לקחת חלק, כל הפרויקט תפס תאוצה. קאופמן שיתף פעולה עם ידידו הבמאי ספייק ג`ונז וביחד יצרו את הלהיט שהיה מועמד לאינספור פרסים, `להיות ג`ון מלקוביץ`(1999). הם שבו לשתף פעולה, הפעם ג`ונז כמפיק, בסרט `המין האנושי`(2001).

לאחרונה כתב את התסריט לעבודת הבימוי הראשונה של ג`ורג` קלוני `וידויים של מוח מסוכן`, המספר את סיפור חייו של צ`אק בריס, מנחה שעשועון פופולארי שניהל חיים כפולים כסוכן C.I.A.

צ`רלי ודונלד קאופמן מועמדים לאוסקר לפרס העיבוד לתסריט הטוב ביותר עבור הסרט `אדפטיישן`. אחיו הדמיוני של התסריטאי זכה בפעם הראשונה בהיסטוריה של האוסקר למועמדות רשמית לאוסקר עבור אדם שכלל אינו קיים.

בנוסף לשלל פרסים נוספים, זכה קאופמן גם בפרס העיבוד לתסריט הטוב ביותר מטעם האקדמיה הבריטית לקולנוע BAFTA.






חזרה למעלה

`בוודאות אחד הסרטים המצחיקים ביותר שגם מתאר בדיוק מושלם את מחסום הכותבים...`

NEW YORK POST

`הסרט `אדפטיישן` מצליח לקחת את הצופים למסע יצירת התסריט בצורה מרתקת ויוצאת מגדר הרגיל`.

VILLAGE VOICE



`קאופמן וג`ונז מתארים בצורה מעוררת התפלאות בסרטם תהיות והרהורים הקשורים לגביי תשוקות- הרצון שלנו כבני אדם לתשוקות בחיינו והריקנות שאנו מרגישים כאשר הן חסרות לנו`.

HOLLYWOOD REPORTER



`אדפטיישן` הוא אולי לא הסרט הראשון שמתאר תהליך יצירתי אך הוא מציג לנו את המשחק המבריק ביותר מביניהם... הוא פשוט סרט מבריק`.



WASHINGTON POST



`אדפטיישן` מבריק ומפתיע בדיוק כמו `להיות ג`ון מלקוביץ`.

VARIETY



`הסרט `אדפטיישן` מקביל ציון 10 על העזה וחוצפה`.

NEW YORK OBSERVER



`מר קייג` ומר ג`ונז חולקים חוש העזה מקרי, ושניהם- או אולי צריך להגיד שלושתם...- מצליחים ליצור את אחד התעלולים המדהימים ביותר בתולדות הקולנוע המודרני. הסרט הטוב ביותר של השנה`

NEW YORK TIMES



`יש מעט מאוד תסריטים מאתגרים כמו זה של `אדפטיישן`, ג`ונז מצליח לנווט בערמומיות וקלילות בין השורות. פשוט קסם!`.

ROLLING STONE



`הסרט האמיץ והיצירתי ביותר של השנה`.

LOS ANGELES TIMES










חזרה למעלה