האלמנה מסן פייר
LA VEUVE DE SAINT-PIERRE 2000 צרפת |
|
מה קורה כשנדון למוות הופך בזמן ההמתנה להגעת הגליוטינה לבחור הכי פופולרי באי?
1849. באיי סן פייר המרוחקים, נדון ניל (קוסטוריצה) למוות על רצח שביצע בעת שהיה שיכור. הבעיה היא, שאין באי לא תליין ולא גליוטינה. עד להגעתם, מתאכסן ניל בבית קפטן האי ואשתו (אוטיי ובינוש), וזו מתחילה לפתח כלפיו רגשות, ועוזרת לו להפוך לאדם טוב יותר, כשבעלה תומך בה ומגן על מעשיה. עם הזמן, הופך ניל לבחור החביב באי, מתחתן ומוליד ילד. מושל האי זועם על היחס שניתן לאסיר, וכשבסופו של דבר מגיעה הגיליוטינה, ניצב הקפטן בפני דילמה קשה: האם יוציא להורג את הבחור שהתחבב אפילו עליו, או ימרה את פי המושל והרפובליקה? חזרה למעלה שחקנים
על השחקן דניאל אוטיי - הקפיטן – ז`אן
אחד השחקנים הגדולים בצרפת. הופיע בלמעלה מ-40 סרטים ב-20 השנים האחרונות. הוא נולד באלג`יר בשנת 1950, בעלה לשעבר של השחקנית עמנואל ביאר, איתה יש לו בת משותפת. לאחר מכן היה בן זוגה של השחקנית מיו מיו. בשנת 2000 זכה בפרס הסזאר על תפקידו בסרט `הנערה על הגשר`, ולפני כן באוסקר הבריטי לשחקן משנה על תפקידו ב`ז`אן דה פלורט`, בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן 96 על הסרט `החיים על פי ז`ורז` ` ובפרס השחקן האירופאי על `לב בחורף`. מסרטיו הבולטים: `ז`אן דה פלורט`, `מאנון`, `לב בחורף`, `המלכה מרגו`, `החיים לפי ז`ורז`, `הנערה על הגשר`, `לצאת מהארון`, `המרקיז דה סאד`. אוטיי גילם דמויות מאוד מגוונות בסרטיו הרבים. הוא מסביר את זה ` אני מאוד אוהב להופיע בסרטים, וכדי שלא לשעממם את עצמי ואת הצופים אני מנצל את העובדה שמציעים לי מגוון גדול של תפקידים`. על הבחירה ב`האלמנה מסן פייר` הוא מספר `משך את לבי היבט ה`מערבון` של הסיפור הזה. אנו נושמים בו את המרחבים הגדולים, את הנופים רחבי הידיים. עניינה אותי ההרפתקה האנושית של האנשים האלה, שנסעו למרחקים כדי לייצג את צרפת בארץ רחוקה. אנשים ישרים והגונים, ש`בוגדים` בחובתם למען מטרה צודקת. אני מתאר לעצמי איזה קורבן ייצגה הפרת פקודה לגבי הקפיטן, בתקופה ההיא`. על העבודה המשותפת עם ז`ולייט בינוש הוא מספר: `מזה זמן רב רצינו להיפגש זה עם זו מול המצלמה. לדעתי, הרצון ההדדי הזה לעבוד יחד בא לידי ביטוי על המסך. אם יש משהו שאינו משקר הרי זה סרט הצילום. לדעתי הייתה כימיה טובה בין הזוג בסרט, כלומר ז`ולייט ואני, לבין הדמות שמגלם אמיר, המביאה עליהם את אסונם`. לשאלה לאיזו קטגוריה של שחקנים משתייך אמיר קוסטוריצה משיב אוטיי: `הוא קטגוריה בפני עצמה. לדעתי, הוא שחקן מלידה`. על אמיר קוסטוריצה-ניל אוגוסט קוסטוריצה הוא לפני הכול במאי סרטים מוכשר, ידוע ומוערך. תפקידו כניל הוא הופעה נדירה של קוסטוריצה כשחקן, ומשחקו אינו פחות שובה לב מסרטיו. הוא נולד בסרייבו בשנת 1954. בזמן לימודיו יצר מספר סרטים שזכו בפרסים חשובים. סרטו הראשון באורך מלא, `דולי בל`, עסק בצעירים יוגוסלבים שטועמים לראשונה את תרבות הפופ המערבית. הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה 1981 ובפרסים בינלאומיים נוספים. ארבע שנים מאוחר יותר זכה קוסטוריצה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על סרטו `מסע העסקים של אבא`. הסרט זכה בהצלחה ביקורתית וקופתית ובמעומדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר. בשנת 1989 המשיך קוסטוריצה עם הסרט המדהים `שעת הצוענים`, עליו זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. קוסטוריצה עסק גם בהוראת קולנוע באקדמיה לאומנויות הבמה בסרייבו ובאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. אחד הסטודנטים שלו הציע לו רעיון לתסריט שנתן את השראה לסרטו דובר האנגלית `חלום אריזונה`. הסרט, בו כיכבו ג`וני דפ ופיי דאנוויי, זכה בפרס דב הכסף ובפרס מיוחד מטעם השופטים בפסטיבל ברלין 1993. בשנת 1992 התחיל לעבוד על היצירה `מתחת לפני השטח`, על ההיסטוריה הבלקנית ובשנת 1995 הסרט הופיע בהקרנת בכורה בפסטיבל קאן, שם זכה קוסטוריצה בפרס דקל הזהב השני שלו. בשנת 1998 זכה בפרס אריה הכסף על סרטו המצליח `חתול שחור, חתול לבן`. `הרעיון הזה רדף אותי תמיד` אומר קוסטוריצה על תפקידו בסרט. `האיש שנידון למוות אינו אותו איש שרוצים להוציא להורג. אשמח לטפל בכך באחד הסרטים שלי ואין לי ספק שיום אחד אעשה זאת`. קוסטוריצה קיבל מפטריס לקונט את התסריט של `האלמנה מסן פייר` והסכים לשחק למרות שאינו שחקן. `הסכמתי לגלם את התפקיד מאחר שהייתי סקרן לדעת, מעבר לשיקולי הכישרון של בימאי, מה יכול שחקן לא מקצועי להביא למסך הגדול. איזה טעם ואילו רגשות הוא מסוגל להביא`. על השחקנית ז`ולייט בינוש - `מאדאם לה` בינוש, בתו של שחקן ופסל צרפתי, התגלתה לראשונה בגיל 23 בסרטו של פיליפ קאופמן `הקלות הבלתי נסבלת של הקיום`. היא נבחרה ע`י כמעט כל מגזין אפשרי כאחת הנשים היפות בעולם והביקורות מהללות אותה על משחקה המשובח. בימים אלו היא משחקת על בימות ברודוויי במחזה - `Betrayal`. בינוש זכתה בפרס האוסקר על תפקידה בסרט `הפצוע האנגלי`. היא שיחקה ב`שלושת הצבעים - כחול`, מתוך הטרילוגיה של קישלובסקי, `אדום`, `כחול` ו`לבן`. על תפקידה ב`כחול` זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית, בפרס האקדמיה האירופית ובפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ונציה. בינוש הופיעה בין היתר גם בעיבוד הקולנועי לספר `אנקת גבהים`, ב`הנאהבים מפריז`, `משיכה גורלית` ו`פרש על הגג`. לאחרונה שיחקה בסרט `שוקולד`, עליו קיבלה מועמדות לאוסקר כשחקנית הטובה ביותר. את התסריט של הסרט `האלמנה מסן פייר` היא קראה במטוס `ומיד התרשמתי שמדובר בסיפור הנראה פשוט למראית עין, אך למעשה מסובך בהרבה`. על דמותה בסרט היא אומרת `לגביי אין היא אשתו של הקפיטן אלא `מאדאם לה`. היא נמצאת שם, היא נוכחת, היא מבקשת לשנות הכול, שם, בו-במקום, ללא דיחוי. מה שמצא חן בעיניי בדמות הזו היא ש`מאדאם לה` היא אישה אופטימית למרות כל מה שקורה לה`. על העבודה מול שני שחקנים שונים כל כך זה מזה היא מספרת: `דניאל הוא גבר שאוהב נשים ומתוך כך הוא נדיב מאוד, סבלני ונעים. בהתחלה, אמיר הראה לי לפעמים תנועות שאני צריכה לעשות ולפעמים, כשחשבתי שאני מדברת עם ניל מצאתי מולי את אמיר! אבל הוא נהנה לשחק ואת התוצאות רואים בסרט. הוא כביר`. חזרה למעלה דברי הבמאי
הבמאי פטריס לקונט על הסרט
פטריס לקונט, מבחירי במאי צרפת, יוצר שילוב מרתק בין תיאור תקופתי של חברה פוריטנית, לבין סיפור אהבה גדול מהחיים, כשלרשותו עומד צוות שחקנים מופלא: אוטיי ובינוש המצוינים כתמיד והברקת ליהוק גאונית של אמיר קוסטוריצה, בהופעה נדירה מול המצלמה. `התסריט של `האלמנה מסן-פייר` הושפע מאירוע שהתרחש במציאות. בסן-פייר נידון למוות רק אדם אחד, יצור אומלל שיום אחד הרג אדם אחר. לא הייתה באי גיליוטינה והביאו אותה לשם בדרך הים. זה לקח חודשים אחדים. אחד התושבים הסכים לשמש תליין, בתמורה להבטחה שכל חובותיו יימחקו. הגיליוטינה שהגיעה הייתה ישנה והלהב שלה קהה. מתוך העובדות הללו שזר קלוד פראלדו את התסריט לסרט`. הסיפור בסרט הוא פשוט למראית עין, אך כולל מצבים מפתיעים ורגשות סוערים. `מימיי לא עשיתי סרט שהתסריט שלו מגוון כל-כך. התפתחותה של כל אחת מהדמויות קשורה בדמויות האחרות. אתה יודע שבשעה שדמויות מסוימות חוות מצב מסוים, האחרות מקדמות את הסיפור. זה מוזר מאוד ומלהיב מאוד, אבל גם קשה להתמודדות. מימיי לא עשיתי סרט שהרגשות בו עזים כל-כך ועם זאת מופנמים. זה היה סרט קשה טכנית לביצוע, כמו לצייר מיניאטורה`. לקונט רצה מראש שאת שני התפקידים הראשיים יגלמו ז`ולייט בינוש ודניאל אוטיי. `הם פספסו בעבר כמה הזדמנויות לעבוד יחד וכעת הם ציפו לצילומים בקוצר רוח`, מספר לקונט. הבעיה הייתה שאת התפקיד השלישי עדיין לא איישו. פטריס ידע שלגבי התפקיד של ניל, זאת חייבת להיות אהבה ממבט ראשון. `ראינו שחקנים בצרפת ובמקומות אחרים, ראינו שחקנים נפלאים אבל לא הרגשתי את הניצוץ. אחד מאנשי ההפקה נזכר בשחקן בעל פנים מיוחדים מסרטו של אמיר קוסטוריצה `UNDERGROUND`. הסתכלתי בספר כדי למצוא אותו ופתאום נתקלתי בתצלום של אמיר בזמן הצילומים. בו במקום אמרתי : זה ניל! חייבים לפנות אליו. מקסימום הוא יסרב...` על הבמאי פטריס לקונט הוא נולד בפריז ב-1947. ההחלטה להיות יוצר סרטים התקבלה אצלו בגיל מאוד צעיר והוא למד בבי`ס לקולנוע היוקרתי I.D.H.E.C. כשסיים ב-1969, הלך כנגד מה שמקובל שבוגרי בית הספר היוקרתי יבחרו לעסוק בו, ובחר בעבודה כאנימטור למגזין הצרפתי `Pilote`. לקונט עבד במגזין עד שנת 1975, כשבמהלך הזמן הזה הוא מצלם סרטוני פנטזיה קומיים. לקונט ביסס את מעמדו כאחד הבימאים הצרפתיים המוערכים ביותר וזאת בשל עיסוקו במגוון רחב של נושאים: מחלות נפשיות, מיניות, דילמות חברתיות ועוד. הצעד הראשון בקריירה הקולנועית שלו נעשה בשנת 1975, כשכתב את התסריט לסרט `Les Veces Etaient Fermes de Linterieur. ההצלחה לא איחרה לבוא כבר בסרטו השני משנת 1978 `Les Bronzes`. הרעיון לסרט נולד דרך השיתוף פעולה של לקונט עם התיאטרון הידוע `Le Splendid` והפך ללהיט היסטרי. הפרויקט הבא שלו, עיבוד למחזה`Viens Chez Moi, J`habite Chez Une Copine` היה קומדיה שהפכה ללהיט בבתי הקולנוע. לאחר עוד שתי קומדיות החליט לקונט לגוון, וביים בשנת 1985 סרט פעולה `Les Specialistes`, שהיה ללהיט הגדול ביותר של לקונט, עם כ-4 מליון צופים. לאחר מכן החליט לקונט לחקור את השיגעון. סרטו הראשון בנושא היה ב-1989, `סודו של מר היר`, שעסק בשכן טורדן שמביט כל לילה לחלונה של שכנתו היפה. לקונט יצר סרט אפל על אובססיה, תאווה וסטיות מיניות. המבקרים שיבחו בחום את הסרט, שהשתתף בפסטיבל קאן. סרטו השני בנושא, `בעלה של הספרית` מ-1990, מספר על בחור שכל חלומותיו מתגשמים כאשר הוא מתחתן עם ספרית, כאשר לקונט שב לטפל בקשר שבין תאווה למחלות נפש. לאחר מכן ביים את `טנגו`, מ-1992, קומדיה שחורה על אדם החושב שחייו יהיו הרבה יותר מאושרים אם הוא פשוט יוכל להשתיק את אשתו כשירצה, כשהדגש הוא שוב על טירוף ומיניות. סרטו הבא, `משהו מגוחך` מ-1995, מספר על חיי החברה במאה ה-18. הסרט נחשב להצלחה מסחררת, הן אצל הקהל והן אצל המבקרים ונבחר לסרט הפותח את פסטיבל קאן של 1996, וזכה בארבעה פרסי סזאר, כולל לסרט ולבמאי הטובים ביותר. סרטו הבא, `הנערה על הגשר` מ-1999, המספר סיפור אהבה לא שגרתי, מוכיח לנו שפטריס לקונט הוא במאי שחשוב לו להעביר מסרים מסויימים בסרטיו, ללא קשר עם הסרט הוא קומדיה, סרט פעולה או דרמה תקופתית. חזרה למעלה ביקורות מחו"ל
`הבימוי המסוגנן, הצילום היפיפה והליהוק המשובח יוצרים סרט שמושך קהל מכל העולם`
DAILY VARIETY `משחק שובה לב של ז`ולייט בינוש, דניאל אוטיי והבמאי אמיר קוסטוריצה` LIFE `סרט פרובוקטיבי בעל אופי רומנטי אמיץ` NEWSDAY `לכו לראות. שווה צפייה` TODAY USA `דניאל אוטיי משתף שוב פעולה עם הבמאי פטריס לקונט ועושה עבודה מצוינת. משחק מבריק, אוטיי בהופעה מדהימה.` ENTERTAINMENT WEEKLY `בינוש ואוטיי בהופעה מרשימה במיוחד בסרטו האינטליגנטי של פטריס לקונט.` TIMEOUT N.Y. `פטריס לקונט הוא במאי מחונן ובסרט `האלמנה מסן פייר` הוא נתן לכך ביטוי בעזרת שלושת השחקנים המצויינים: בינוש, אוטיי וקוסטריצה.` THE NEW YORK TIMES `כל מי שאהב את השחקנית זוכת האוסקר בינוש בסרט `שוקולד`, יכול לבוא ולראות הופעה הרבה יותר מרשימה שלה בסרט `האלמנה מסן פייר`. THE NEW YORK POST חזרה למעלה ביקורות מהארץ |