אהבה נושכת
AMORES PERROS 2000 מקסיקו |
|
בסרט נראות סצינות של קרבות כלבים. ברצוננו לציין כי הסרט צולם בהשגחה צמודה של מאלפי כלבים ואף אחד מבעלי החיים לא נפגע `על אמת` במהלך הצילומים.
* * * `האהבה נושכת` הוא סרט שנוגע. סרט שגורם לדמויות ולצופים להרגיש חיים. סרט שהולם, פוגע, מלטף, מבדר, מרגש ומתגרה. סרט שלוקח את הצופים מעלה ומטה ברכבת הרים חסרת בלמים. מקסיקו סיטי, העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בעולם, עיר מלהיבה, מורכבת, מעוררת תשוקה ואלימה, מהווה תפאורה למשולש של סיפורים: סוזנה מתלבטת האם לקרוא לתינוקה רמירו, על שם בעלה, או אוקטביו, על שם אחיו המחזר אחריה בלהט, בתקווה כי תברח איתו. כלבו של אוקטביו, קופי, הופך להיות כלי אכזרי להשגת הכסף שיממן את הבריחה, ומסבך עוד יותר את משולש התשוקה, הגובה את מלוא מחירה של אהבה אסורה, ומפגיש את אוקטביו, באירוע גורלי, עם ולריה, דוגמנית יפיפיה למענה נטש דניאל, גבר בן 42, את אשתו ומשפחתו. ביום בו דניאל וולריה חוגגים את חייהם החדשים ביחד, המפגש הגורלי בין ולריה לאוקטביו מציב בפני דניאל וולריה מבחן אכזרי לזוגיותם. כשכלבה של ולריה, ריצ`י, נלכד מתחת לרצפת דירתם, חייהם של דניאל וולריה הולכים ונטרפים. באותו זמן, אל צ`יבו, אנרכיסט לשעבר המאוכזב מחייו כרוצח שכיר והרוצה בחזרה את משפחתו וקשר עם בתו, מוצא את קופי, כלבו של אוקטביו, המתבוסס בדמו. באהבה רבה, מסירות וסבלנות הוא מטפל בקופי ומציל את חייו. באופן פרדוקסלי, דווקא מפגש זה יאפשר לו להגיע להשלמה עם עצמו. איניאריטו, בעזרת תסריט מקורי וחזק, הממוקם בעיר של ניגודים, שכל גיבוריו מאוד אנושיים ומהווים התגלמות של כאב ותקווה, ובעזרת יכולת סיפור מרשימה, דימיון וכישרון, יצר סרט מלהיב ומצמרר שהוא מתחילתו ועד סופו חסר מעצורים והופך קרביים, על גאולה ועל הפגיעות והמורכבות של החוויה האנושית. סרט על מעגל שלעולם אינו נסגר, בו כאב הוא תמיד גם השביל לתקווה וגאולה. זוהי יצירה שלא בכדי זכתה בפרסים רבים כל כך ובאהבת הביקורת והקהל, שכן יש בה את כל האלמנטים המאפשרים לה לתקשר עם קהלים ברחבי העולם, המשתוקקים למימדים חדשים בצורת הסיפור הקולנועית. חזרה למעלה שחקנים
אל צ`יבו- אמיליו אצ`ווריה
אוקטביו- גאל גרסיה ברנאל ולריה- גויה טולדו דניאל- אלברו גוואררו סוזנה- וונסה בושה לואיס- חורחה סליניאס רמירו- מרקו פרז גוסטבו- רודריגו מוראי חרוצ`ו- גוסטבו סאנצ`ז פארה חזרה למעלה דברי הבמאי
הבימאי אלחנדרו גונזלס איניאריטו על `האהבה נושכת`:
`מקסיקו סיטי היא ניסוי אנתרופולוגי, ואני מרגיש כאילו אני חלק ממנו. אני רק אחד מתוך 21 מיליון איש שחיים בעיר הזו, הגדולה והמאוכלסת ביותר בעולם, מלאת אלימות ושחיתות. ואולם, עד כמה שזה ישמע מופלא ופרדוקסלי, זוהי עיר ססגונית, יפיפיה ומרתקת, וזהו בדיוק מה ש”האהבה נושכת” הינו עבורי: תוצר של הסתירה הזו, הרהור קטן על הפסיפס המורכב ששמו מקסיקו סיטי. התהליך של יצירת “האהבה נושכת” היה מסע פנימי ארוך. מהרגע שקראתי את הדרפט הראשון של אריאגה (עבדנו על 36 דרפטים במשך 3 שנים!), הוא ריגש, הימם והטריד אותי. יכולתי לא רק לראות ולהרגיש את הדמויות, אלא גם להריח אותם ולהרגיש רגש אנושי עמוק בשבילם. זה היה כאילו הם יצאו מתוך הנייר ונעמדו לפני. אם אני בטוח במשהו, זה שעשיתי את הסרט הזה לא מהראש, אלא לחלוטין מתוך אינסטינקט ואינטואיציה. לא נתתי את הלב שלי, אלא את כל הקרביים שלי. אני חושב שכולם נתנו חלק מהחיים שלהם לפרויקט. זה לא הייתה השראה, אלא יזע. לא היו רחמים, חמלה או התפשרות, הדברים הם מה שהם, לא מה שהיינו רוצים שיהיו. רציתי שעבודת המצלמה תהיה שקטה מצד אחד, אבל עדה פעילה למתרחש מול עינינו, למציאות. ואולי הסרט הוא טורד ומלהיב, כי הגרוע ביותר שאנו יכולים לראות בו, זה את עצמנו. לפעמים סירוב להשלים עם הטבע שלנו או לצאת נגדו, זה בעצם גם חלק מאותו טבע עצמו. בסרט צוללות הדמויות עמוק לתוך הטבע החייתי שלהם כדי לגאול ולהציל את עצמם, ההחלטות שלהם ותוצאותיהם מתוך כאב, אך תמיד עם יופי, אומץ, כבוד ותקווה. בגלל זה הדמויות הללו אהודות ומתחבבות: הן אולי בוגדניות, ובו בזמן אף פעם לא בלתי נאמנות. אחרי שקראתי עשרות תסריטים, המבנה העמוק והמורכב של “האהבה נושכת” הביא אותי להכרה שסופסוף מצאתי סיפור שיאפשר לי לגרש את הפחד הנוראי שלי מהחוויה האנושית הרגילה של קיום יומיומי, שיתכן והייתה חבויה מאחורי קלות הדעת האסתטית של פרסומות הטלוויזיה. רציתי להפשיט לחלוטין את הדמויות לפני המצלמה, מבלי לגרום להן מבוכה, למצוא את הקתרזיס המושלם או את האי הנוחות המביישת של צופה הצופה בעצמו או עצמה. במובן הזה, אני חושב שהעבודה הנפלאה וקורעת הלב של השחקנים והשחקניות בסרט השיגה הרבה יותר ממה שדמיינתי. על הבמאי והמפיק אלחנדרו גונזלס איניאריטו נולד במקסיקו סיטי ב - 1963. בגיל 23 הוא היה מנהל, מפיק ודי.ג`יי. של תחנת הרוק המובילה ברדיו המקסיקני (WFM). בסוף שנות השמונים הוא כתב מוסיקה ל - 6 סרטים עלילתיים מקסיקניים. לאחר מכן הקים חברת הפקות בשם `ZETA FILM`. הוא למד בימוי תיאטרון ובימוי שחקנים במיין ולוס אנג`לס. ב1995- הוא ביים לראשונה סרט טלויזיה באורך בינוני. כיום הוא שותף בקבוצת זטה העוסקת בהפקות ופרסום, במסגרת זו זכה בפרסי הזהב בפסטיבל הסרטים והטלויזיה הבינלאומי של ניו-יורק ובפסטיבל הסרטים של לונדון. “האהבה נושכת” הוא סרטו העלילתי הראשון כבמאי ומפיק. חזרה למעלה ביקורות מחו"ל
`ראוי לחלוטין לפרס הביקורת שקיבל בקאן, ומוכיח שיש חיים בקולנוע המקסיקני מעבר לארתור ריפסטיין.`
SCREEN INTERNATIONAL ` ½ (ציון מצוין -). ‘האהבה נושכת’ הוא סרט באמת יוצא מן הכלל בכל קנה מידה. למרות ששלושת סיפוריו המשתלבים יכולים לגרום לך מיד לחשוב `PULP FICTION מקסיקני`, ההשוואה הזו תעשה שירות דוב ל’האהבה נושכת’. הסרט הוא עד כדי כך טוב!` INSIDEOUT `כשבמאי מחליף הילוכים בתדירות של איניאריטו, בסרט העשיר-רגשית הזה, זה אומר שהוא יודע מה הוא רוצה. ואכן, הסרט מדהים בעוצמתו, עם סצינות שיכנסו להיסטוריה הקולנועית.` NEW YORK TIMES חזרה למעלה ביקורות מהארץ |