על השחקנית סיסי ספייסק -רות`

ספייסק, זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט `בחדר המיטות`, נולדה בשם מרי אליזבת ספייסק בשנת 1949 בטקסס. כילדה אהבה לטפס על עצים, לרכב על סוסים, לשחות ולשחק ביערות ולא ממש חלמה על קריירה של שחקנית זוכת אוסקר. `סיסי` היה השם בו כינו אותה אחיה בבגרותה וכך נשארה איתו. היא למדה בתיכון בטקסס ובשנה האחרונה נבחרה למלכת הנשף. לאחר שסיימה את לימודיה החליטה שהחיים קצרים מידי בכדי ללכת ו`לבזבז` 4 שנים בקולג`, ועברה לגור בניו-יורק שם גר דודה השחקן ריפ תורן. דרך תורן, נרשמה סיסי לבי`ס למשחק של לי שטרסברג ובמקביל דגמנה וניסתה את כוחה כזמרת. אחד הסרטים הראשונים שבהם הופיעה היה `שביל הזעם` (1973). את הארט לסרט עשה ג`ק פיסק, לימים בעלה של ספייסק. הם שיתפו פעולה לאחר מכן עוד שמונה פעמים, בהם ספייסק משחקת ופיסק מביים או עושה את הארט. הם התחתנו ב-1974.



הפריצה של ספייסק הגיעה עם הופעתה כנערת נשף מושפלת בסרט `קארי` (1976) שעליו הייתה מועמדת לאוסקר. בעקבות הופעתה המרשימה, קיבלה תפקיד בסרטו של רוברט אלטמן `שלוש נשים` (1977) - עליו זכתה בפרס תא המבקרים של ניו-יורק, שיחקה ב`ברוך-בואך ללוס-אנג`לס` (1977) וב`פעימות לב` (1980). ב – 1980 הופיעה גם בסרט `בתו של כורה הפחם`, ומלבד משחק משובח, ספייסק גם שרה את כל השירים בסרט. התפקיד זיכה אותה בפרסי האוסקר וגלובוס הזהב, בפרס תא המבקרים של לוס-אנג`לס ובפרס תא המבקרים של ניו-יורק. תפקידה בסרט `נעדר` (1982) לצד ג`ק למון, זיכה אותה במועמדות שלישית לאוסקר. לאחר מכן כיכבה לצד מל גיבסון בסרט `הנהר` (1984) וקיבלה מועמדות רביעית לאוסקר. בשנת 1986 כיכבה לצד קלווין קליין בסרט `סיגליות הן כחולות` בבימוי בעלה. את מועמדותה החמישית לאוסקר קיבלה בעקבות הופעתה בסרט `פשעים שבלב` (1986) לצד דיאן קיטון וג`סיקה לאנג. בשנת 1991 הופיעה לצידו של קווין קוסטנר ב`JFK תיק פתוח`. לאחרונה הופיעה בסרטו של דיוויד לינץ` `סיפור פשוט` (1999).



בשנים האחרונות היא משקיעה את כולה במשפחתה שמתגוררת בחווה בוירג`יניה, וכאשר היא לא באתרי צילומים היא מבלה עימם בתפקיד אמא במשרה מלאה.





על השחקן טום וילקנסון -מאט

וילקנסון נולד בבריטניה בשנת 1948. הוא סיים לימודיי ספרות ושירה אמריקאית באוניברסיטה ומשם המשיך לבימות לונדון, שם צבר ניסיון רב. הוא הופיע עם תיאטרון אוקספורד, התיאטרון הלאומי ותיאטרון שייקספיר המלכותי. בין ההפקות הבימתיות שבהם השתתף: `הנרי החמישי`, `שלוש אחיות`, `יוליוס קיסר`, `המלט` ועוד. וילקינסון החל להופיע במקביל גם בקולנוע הבריטי. בין סרטיו: `בשם האב` (1993) ו`כומר` (1994). את ההצלחה הבימתית והקולנועית בבריטניה, הפך וילקינסון להצלחה גם מעבר לים. בין סרטיו: `על תבונה ורגישות` (1995), `הרוח והחושך` (1996) ו`חוש השלג של העלמה סמילה` (1997). באותה שנה, גילם את ג`ראלד בלהיט שהיה מועמד לאוסקר `ללכת עד הסוף`, וזכה לתשבוחות על משחקו. ווילקנסון נצפה, בשנים שלאחר מכן, בשלל להיטים: ב`שעת שיא` (1998), בזוכה האוסקר `שייקספיר מאוהב` (1998) ולאחרונה ב`הפטריוט` (2000). בימים אלו קיבל וילקנסון תואר דוקטור של כבוד בשירה, מהאוניברסיטה בה למד בצעירותו.





על השחקנית מריסה טומיי -נטלי

מריסה טומיי נולדה ב-1964 בברוקלין, לאב עו`ד ולאם מורה לאנגלית. לאחר מספר שנים, כאשר נולד אחיה, אדם טומיי (שלימים יהפוך לשחקן אף הוא, בין היתר ב`היום השלישי`, וב`המופע של טרומן`), עברה כל המשפחה למנהטן. בילדותה חלמה להיות ארכיאולוגית עד שבגיל 12 צפתה נפעמת במחזמר `שורת המקהלה` ואז גמלה בליבה ההחלטה להיות שחקנית. בצעירותה צפתה בהמון הצגות וסרטים ישנים והייתה מעריצה של ג`ין קלי. היא למדה בתיכון במגמת משחק וריקוד והמשיכה ללימודי קולג` בבוסטון, אך עזבה אחרי שנה אחת בלבד והחליטה להשקיע רק במשחק.

למרות התנגדות המשפחה, המשיכה טומיי לחלום וקיבלה בשנת 1984 תפקיד קטן בסרט `פלמינגו קיד`. שלוש שנים לאחר מכן קיבלה טומיי תפקיד בסדרת הטלוויזיה `עולמות נפרדים`. לאחר מכן היא הופיעה בסרט `אוסקר` לצד סילבסטר סטלון, אך הפריצה הגדולה של טומיי הגיעה כאשר שיחקה בסרט `בן דודי ויני` (1992) לצד ג`ו פשי, בתפקיד שזיכה אותה באוסקר.

בין סרטיה: `צ`אפלין` ו`לב אוהב` (1993), `העיתון` (1994), `ארבעה חדרים` (1995), `תקווה מחודשת` (1996), `סרייבו` (1997), `המעקב` ו`מה נשים רוצות` (2000) ו`מישהו כמוך` (2001).



טומיי הופיעה לאורך כל השנים גם על בימות התיאטרון הניו-יורקי ואף זכתה ב-1986 בפרס על תפקידה ב- `Beirut`. היא מופיעה בהצגות אוף-ברודווי וחברה בתיאטרון – `Naked Angels` שבין חבריו מת`יו ברודריק, שרה ג`סיקה פרקר ועוד.



חזרה למעלה

על הבמאי טוד פילד



פילד נולד בשנת 1964 בקליפורניה, בנו של התסריטאי הנודע בו גולדמן (`קן הקוקיה`, `ניחוח אישה`, `סיטי הול`). הוא החל ללמוד משחק בניו-יורק מיד לאחר שסיים את לימודי התיכון, וכבר בתחילת לימודיו החל להופיע בתיאטרון Ark הניו-יורקי הן כשחקן והן כמוזיקאי, בהיותו חובב ג`אז מושבע. עבודתו בתיאטרון הובילה לקבלת תפקידו הקולנועי הראשון, בסרטו של וודי אלן `ימי הרדיו` (1987). תפקידו בסרט `Ruby in Paradise` (1993) זיכה אותו בפרס חבר המושבעים בפסטיבל סאנדנס. בשנת 1996 הופיע במותחן עתיר התקציב ושובר הקופות `טוויסטר`. ב-1999 הופיע ביצירת המופת האחרונה של סטנלי קובריק `עיניים עצומות לרווחה` בתפקיד ניק המסתורי.



מלבד היותו שחקן, פילד יצר לעצמו שם של תסריטאי ובמאי מוכשר ומוערך. סרטו הראשון `When I Was a Boy` (1993) נבחר ע`י מרכז לינקולן כחלק מהתוכנית הלימודית שלהם בסדרת במאים וסרטים חדשים וגם הוצג במוזיאון לאומנות מודרנית. סרטו הבא `Nonnie & Alex` זכה בפרס מיוחד על ידי חבר המושבעים בפסטיבל סאנדנס, וגם קיבל ציון לשבח מהאקדמיה לטלוויזיה, אומנות ומדע.



ההכרה וההצלחה הגדולה הגיעה עם יציאת `בחדר המיטות`, שזכה בביקורות מצוינות ובפרסים רבים בארה`ב ומחוצה לה. פילד מסכם את ההצלחה שלו בדרך הבאה: `פתאום כל הסוכנים שלא הצלחתי לתפוס בטלפון, מצלצלים לחפש אותי 3 פעמים ביום...`







הבמאי טוד פילד על הסרט



טוד פילד, שחקן, תסריטאי, מלחין, מפיק ובימאי, קיבל את ההשראה לתסריט מסיפוריו של הסופר אנדריי דובוס. `כבר לפני 10 שנים נחשפתי לסיפורים של אנדריי דובוס. יש בסיפוריו פן ייחודי ובד בבד מוכר. הוא מספר על המעמד הבינוני בניו-אינגלנד ומתאר קשרים אנושיים ואישיים`.



פילד מספר שהתסריט נכתב בהשראת הקו האופייני של דובוס. `סיפור אחד שלו, `רציחות`, השפיע במיוחד על התסריט, למרות שיש אלמנטים רבים מסיפוריו האחרים שהשפיעו גם הם`, מספר פילד. `הסרט הוא בעצם בבואה של תרבות המערב, וליתר דיוק של התרבות האמריקאית`.



אנדריי דובוס נפטר על סף יציאת הסרט. `מאוד הייתי רוצה שהוא יהיה איתנו היום בכדי לצפות בו`, אומר פילד.



`זו לא הייתה רק עבודה בשבילי`, מספר פילד. `לא הייתי רק הבמאי של הסרט, אלא מאוד רציתי לספר את הסיפור הזה`, ממשיך פילד. `באופן אישי, עברתי תקופת אבל מאוד קשה כאשר איבדתי מישהו קרוב ולקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי לעמוד על הרגליים`.



פילד מספר על חששותיו במהלך הצילומים. `הסצנה הראשונה בסרט צולמה מהר והסצנה האחרונה הייתה קלה. הבעיה הייתה מה שבא ביניהם. ההחלטה על הקצב של הסרט ועל אילו סצנות יישארו הדירה שינה מעיניי ומעיני העורך שלי`. פילד צילם המון חומר לסרט. `השחקנים היו מציגים משחק מאוד מרגש ולמרות זאת היינו חוזרים על הסצנה`, מספר פילד. `עשינו המון פעמים את אותה סצנה לא בגלל שלא קיבלתי את התוצאה שרציתי אלא בגלל שקיבלתי מה שרציתי ונעשיתי חמדן ורציתי יותר. גם השחקנים הנפלאים בסרט שיתפו פעולה ורצו יותר`.



לגביי השחקנים מספר פילד: `החזרות לסרט נעשו שבוע לפני תחילת הצילומים. כשיש שחקנים טובים אין צורך ביותר`, טוען פילד. `עשינו חזרות נוספות במהלך הצילומים. למדתי את זה מסטנלי קובריק וויקטור ניונז. אהבתי את השיטה הזו`. פילד מוסיף ומספר כי `כאשר כתבתי את התסריט לא היו לי בראש שחקנים מסוימים, חשבתי על הדמויות. כאשר הגיעו השחקנים לסט הם היו מדהימים. כל אחד בא עם מטען משלו. אם אתה נותן לשחקנים שלך את ההרגשה שהם יכולים לפתח את הדמות לכיוונים שהם מעוניינים אתה תקבל תוצאות הרבה יותר מדהימות ממה שאתה יכול לדמיין`.



לקראת יציאת הסרט לאקרנים קיווה פילד שהקהל יעריך את הסרט באותה מידה כמוהו. `אחרי כל הקרנה שאני הולך אליה, מישהו מספר לי את סיפור האבל האישי שלו`, מספר פילד. `בהתחלה הייתי בשוק, היום אני מקווה שכל צופה יתרגש מהסרט`.


חזרה למעלה

`הסרט האמריקני הטוב ביותר של השנה`

THE WALL STREET JOURNAL



`משפט אחר משפט, תמונה אחר תמונה, זוהי יצירה עשירה ומהממת. אחת ההופעות הטובות ביותר של סיסי ספייסק וללא ספק ההופעה הטובה ביותר של מריסה טומיי עד היום`

THE NEW YORK TIMES



`משחק מסמר שיער! סיסי ספייסק נותנת הופעה מושלמת. `בחדר המיטות` תופס אותך ולא משחרר...`

LOS ANGELES TIMES



`נפלא!`

THE NEW YORKER



`עוצר נשימה!`

ENTERTAINMENT



`ברגע שהסרט לופת אותך, אתה פשוט לא יכול להשתחרר ממנו`

NEWSWEEK



`מבריק! הסרט הכי טוב שראיתי השנה`

NEW YORK OBSERVER



`אחד הסרטים החזקים של השנה. ישנן איכויות `אוסקריות` במשחקם של וילקינסון, ספייסק וטומיי`

ROGER EBERT



`מבריק! אם אתם רוצים לראות כיתת אמן של משחק, לכו וראו איך וילקינסון וספייסק מתגרים זה בזה בהופעותיהם הטובות ביותר עד כה. הופעתה של טומיי היא הטובה ביותר שלה עד כה.

ROLLING STONE


חזרה למעלה