האמריקאי השקט
The Quiet American
2002 ארה`ב
The Quiet American
2002 ארה`ב
מייקל קיין - מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר
הבמאי הטוב ביותר – National Board of Review
מייקל קיין - מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר BFTA
הבמאי והשחקן הטובים ביותר – איגוד המבקרים של סן פרנסיסקו
`אומרים שאתה מגיע לוויטנאם ובתוך דקות ספורות כבר מבין הרבה, את כל השאר נותר רק לחוות...בערב נושבת רוח קלה והנהר יפהפה ויסלחו לך אם תחשוב לרגע שאין מלחמה, שנפץ היריות הוא רק זיקוקין די-נור ושרק העונג חשוב. מקטרת אופיום, או מגע ידה של נערה שאולי תגיד לך שהיא אוהבת אותך. ואז, קורה משהו. הרי ידעת שיקרה. ודבר לא יהיה עוד כשהיה. `
1952. סייגון, עיר אקזוטית ומסתורית המציעה למבקריה מגוון פיתויים ותענוגות על רקע התעוררותה של מלחמת אזרחים לשחרור המדינה מעול הקולוניאליזם הצרפתי.
דרך עיניהם של שלוש דמויות אנו נחשפים להיסטוריה בהתהוותה בנקודת זמן שיצרה את הבסיס להתפרצות מלחמת ויטנאם מספר שנים לאחר מכן.
תומס פאולר (מייקל קיין)- עיתונאי בריטי החי בסייגון בשאיפה לחיות חיי נוחות והמנעות ממעורבות כלשהי עם המתרחש מסביבו. פואונג (דו ת`י האי ין) – פילגשו הצעירה והיפה שקירבתה לפאולר עוזרת לה לשמור על משפחתה בזמנים קשים ואלדן פייל (ברנדן פרייזר) – עובד סיוע אמריקאי כביכול תמים וחדור אידיאלים אך למעשה הוא טומן בחובו סודות אפלים.
היחסים בין הבריטי האדיש, והאמריקאי חדור המוטיבציה מתחדדים כאשר פייל נופל שבוי בקסמיה של פואונג ומפתח כלפיה מה שנראה כמו אובססיה חסרת מעצורים, פאולר מצדו מתבונן בסקרנות בצעיר המנסה לגנוב את לב אהובתו. עם הגיע הוראה ממעסיקיו של פאולר בלונדון הוא נאלץ לצאת ולסקר את התפתחותו של המרד המאיים לשים קץ לשלטון הצרפתי. במהלך התחקיר הוא חושף קנוניה בינלאומית שאת מימדיה מוקדם עדיין לצפות, כמו את השפעתה הישירה על חייו הפרטיים.
`האמריקאי השקט` הוא דרמה אנושית על אהבתה העזה של אישה לשני גברים כאשר ברקע נחשפים בפעם הראשונה המניעים לפריצתה של מלחמת ויטנאם. שום דבר ואף אחד אינם כפי שהם נראים בעיבוד לספרו הקלאסי של גרהם גרין. כנות מתגלה כהפרת אמון, אובייקטיביות מפנה את מקומה לנקיטת עמדה ואהבה מסתיימת במוות.
חזרה למעלה
הבמאי הטוב ביותר – National Board of Review
מייקל קיין - מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר BFTA
הבמאי והשחקן הטובים ביותר – איגוד המבקרים של סן פרנסיסקו
`אומרים שאתה מגיע לוויטנאם ובתוך דקות ספורות כבר מבין הרבה, את כל השאר נותר רק לחוות...בערב נושבת רוח קלה והנהר יפהפה ויסלחו לך אם תחשוב לרגע שאין מלחמה, שנפץ היריות הוא רק זיקוקין די-נור ושרק העונג חשוב. מקטרת אופיום, או מגע ידה של נערה שאולי תגיד לך שהיא אוהבת אותך. ואז, קורה משהו. הרי ידעת שיקרה. ודבר לא יהיה עוד כשהיה. `
1952. סייגון, עיר אקזוטית ומסתורית המציעה למבקריה מגוון פיתויים ותענוגות על רקע התעוררותה של מלחמת אזרחים לשחרור המדינה מעול הקולוניאליזם הצרפתי.
דרך עיניהם של שלוש דמויות אנו נחשפים להיסטוריה בהתהוותה בנקודת זמן שיצרה את הבסיס להתפרצות מלחמת ויטנאם מספר שנים לאחר מכן.
תומס פאולר (מייקל קיין)- עיתונאי בריטי החי בסייגון בשאיפה לחיות חיי נוחות והמנעות ממעורבות כלשהי עם המתרחש מסביבו. פואונג (דו ת`י האי ין) – פילגשו הצעירה והיפה שקירבתה לפאולר עוזרת לה לשמור על משפחתה בזמנים קשים ואלדן פייל (ברנדן פרייזר) – עובד סיוע אמריקאי כביכול תמים וחדור אידיאלים אך למעשה הוא טומן בחובו סודות אפלים.
היחסים בין הבריטי האדיש, והאמריקאי חדור המוטיבציה מתחדדים כאשר פייל נופל שבוי בקסמיה של פואונג ומפתח כלפיה מה שנראה כמו אובססיה חסרת מעצורים, פאולר מצדו מתבונן בסקרנות בצעיר המנסה לגנוב את לב אהובתו. עם הגיע הוראה ממעסיקיו של פאולר בלונדון הוא נאלץ לצאת ולסקר את התפתחותו של המרד המאיים לשים קץ לשלטון הצרפתי. במהלך התחקיר הוא חושף קנוניה בינלאומית שאת מימדיה מוקדם עדיין לצפות, כמו את השפעתה הישירה על חייו הפרטיים.
`האמריקאי השקט` הוא דרמה אנושית על אהבתה העזה של אישה לשני גברים כאשר ברקע נחשפים בפעם הראשונה המניעים לפריצתה של מלחמת ויטנאם. שום דבר ואף אחד אינם כפי שהם נראים בעיבוד לספרו הקלאסי של גרהם גרין. כנות מתגלה כהפרת אמון, אובייקטיביות מפנה את מקומה לנקיטת עמדה ואהבה מסתיימת במוות.
חזרה למעלה
שחקנים
על השחקן מייקל קיין -תומס פאולר
מייקל קיין מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט, וכמו כן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר.
נולד בשם מיוריס מיקלוויאט בלונדון 1933 כבנם של סבל דגים ופועלת ניקיון וגדל יחד עם הוריו ואחיו, סטנלי, בדירת שני חדרים ללא חשמל. לאחר מות אימו גילה אח נוסף, דיוויד, שאימו הסתירה במוסד לחולי נפש במשך 40 שנה. בגיל 15 עזב את בית הספר בכדי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות עד אשר התגייס ושירת בצבא הבריטי בקוריאה.
עם שובו לאנגליה מצא את עצמו נמשך אל עולם התיאטרון כשתפקידו הראשון היה כעוזר למנהל במה. הוא אימץ את השם קיין בעצתו של סוכנו, מקור השם בקלאסיקה הקולנועית “המרד על הקיין” (1954). מאז תחילת דרכו הספיק קיין לשחק בלמעלה מ- 100 דרמות טלוויזיה, אך פריצתו הגדולה לקולנוע הגיעה עם סרט ההרפתקאות `זולו` (1964) אשר הביא את קיין לתודעת הקהל והמבקרים ברחבי העולם. במקום להתקבע בתפקיד אחד, בסרטו הבא, “תיק איפקרס” (1965) גילם קיין את הארי פלמר, קצין אריסטוקרט חלש אופי. למרות ההצלחה של `זולו`, בזכות תפקידו כהארי פלמר ובזכות תפקידו כצעיר הולל בסרט “אלפי” (1966) הגיע קיין במהרה למעמד של כוכב מהשורה הראשונה.
בשנות ה- 70 השתתף קיין בסרטים רבים, ביניהם “משחקי בילוש” (1972), סרט מתח מעולה המציג התמודדות שכלית בין שני גברים. תפקידו בסרט ההרפתקאות “האיש שרצה להיות מלך” (1975), עיבוד קולנועי לסיפורו של רודיארד קיפלינג ותפקידו הקומי המשוחק היטב בסרט “California Suite” (1978). כראייה דורג קיין בשנת 1977 במקום ה-55 ברשימת 100 השחקנים של כל הזמנים, במגזין אמפייר.
קיין המשיך באותה מסורת משחק גם בשנות ה-80 כאשר גילם את כמה מתפקידיו הטובים ביותר. `לחנך את ריטה` (1983) עליו קיבל מועמדות לאוסקר, בסרט `חנה ואחיותיה` (1986) של הבמאי וודי אלן, זכה קיין בפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, בסרט `מונה ליזה` (1986) צולם קיין בבי`ח בו נולד ובסרט `נוכלים עם סגנון` (1988) גילם תפקיד של נוכל משעשע. בשנות ה-90 המשיך קיין בסרטים `דם ויין` (1997), ו`קול קטן` (1998) ובשנת 1999 זכה בפרס האוסקר השני לשחקן המשנה הטוב ביותר בתפקידו כדר` לארץ` בעיבוד הקולנועי ל`תקנות בית השכר`.
מלבד ההיסטוריה המפוארת של קיין כשחקן והיותו בעל חברה להפקת סרטים, עוסק קיין גם במסעדנות - הוא שותף ברשת מסעדות לונדונית ובבעלותו 6 מסעדות בלונדון ואחת במיאמי. הוא כתב 2 ספרים, “Michael Caines Moving Picture Show” (1988), והספר “Whats It all About?”
(1993). ב-17 ליוני 2000 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, ברשימת הכבוד של יום הולדתה בשל תרומתו לאומנות החזותית. התואר ניתן לו על שמו האמיתי אך למרות זאת הוא ידוע בתור סר מייקל קיין.
`אני רגיל להשיג את הבחורה; היום אני משיג את התפקיד. בסרט `האמריקאי השקט` בטח שמתם לב שאני משיג גם את התפקיד וגם את הבחורה. זה מאורע מאוד חשוב עבורי כי אני מבין שזו הפעם האחרונה שאני משיג גם את הבחורה,אם לוקחים בחשבון שאני עוד מעט בן 70...`
מייקל קיין
על השחקן ברנדן פרייזר -אולדן פייל
בנו של סוכן נסיעות קנדי, פרייזר גדל וחונך בערים שונות ברחבי העולם בין השאר ב- אוטווה, אינדיאנפוליס, דטרויט, סיאטל, לונדון, רומא, הולנד ושוויץ. כבר בגיל צעיר הוא נחשף לתיאטרון, בעיקר בלונדון, דבר שהוביל אותו ללימודים בבי`ס הגבוה לאומנויות בסיאטל. כשסיים את לימודיו קיבל תפקיד קטן לצדו של ריבר פיניקס המנוח ב“מפסיד מנצח” (1991). לאחר שש שנים של תפקידים זניחים קיבל פרייזר את החשיפה הגדולה בקומדיה `הג`ונגל מת מצחוק` (1997). התשואות מצד המבקרים על תפקידו בסרט `אלים ומפלצות` (1998) הביאו אותו למעמד של שחקן איכותי, מלבד הפן הקומי והמראה החיצוני.
פרייזר הופיע בסדרת שוברי הקופות `המומיה` (1999) ו`המומיה חוזרת` (2001) ובמקביל הופיע על הבמה במחזה `חתולה על גג פח לוהט` בלונדון.
על השחקנית דו ת`י האי ין -פואונג
השחקנית הצעירה נולדה בויאטנם, וזהו תפקידה הראשון המשמעותי על המסך הגדול, עליו זכתה לביקורות מצוינות ואפילו במועמדות ראשונה על תפקידה בפסטיבל סיאטל 2003.
תפקידה בסרט הוליוודי גדול לצד כוכבים כמו קיין ופרייזר, הוא חלומם של הרבה נערות. דו ת`י קיבלה את ההודעה על קבלתה לתפקיד בהפתעה גמורה, עד לפני תחילת הצילומים כל שרצתה היה להיות פרימה-בלרינה, היא למדה ריקוד במשך 8 שנים כשאת התשוקה לריקוד ירשה מאביה - זמר המופיע בקונצרטים בויטנאם. אך חברה לחיים הוא שחקן במקצועו ומכאן התגלגלו העניינים יותר טוב ממה שדו ת`י יכלה לחלום. יום אחד היא התלוותה אליו לאודישנים לסרט `האמריקאי השקט`, תפסה את עיניהם של המלהקים והוצגה בפני הבמאי פיליפ נויס - האם לא כך מתחילים כל סיפוריי הסינדרלה ?!
בעת חיפושיו אחר הבחורה שתשחק את התפקיד נויס לאו דווקא חיפש כוכבת, אלא העדיף לנסות לחפש פנים חדשות והחל בחיפושים חובקי עולם אחר הבחורה הוייטנאמית המתאימה. הבעיה הייתה שנויס התעקש שזו תהיה בחורה שתייצג תמימות ומסורתיות ויטנאמית, דבר שמאוד הקשה על החיפושים כי רוב הבחורות לא היו בעלות מראה תמים, כפי שנויס מספר `כל בחורה שבחנו הייתה `נגועה` במערביות שרכשה לעצמה מהטלוויזיה, ממגזינים ומסרטים`. דו ת`י הייתה שונה מכל שאר המועמדות, היא שידרה שפת גוף תמימה וטהורה.
לאחר מספר אודישנים היא קיבלה את התפקיד (דרך אגב- גם חברה קיבל תפקיד בסרט בסופו של דבר – הוא משחק את גנרל ת`ה). כיום, דו ת`י מלמדת בלט אך משתוקקת לחזור ולשחק.
חזרה למעלה
מייקל קיין מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט, וכמו כן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר.
נולד בשם מיוריס מיקלוויאט בלונדון 1933 כבנם של סבל דגים ופועלת ניקיון וגדל יחד עם הוריו ואחיו, סטנלי, בדירת שני חדרים ללא חשמל. לאחר מות אימו גילה אח נוסף, דיוויד, שאימו הסתירה במוסד לחולי נפש במשך 40 שנה. בגיל 15 עזב את בית הספר בכדי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות עד אשר התגייס ושירת בצבא הבריטי בקוריאה.
עם שובו לאנגליה מצא את עצמו נמשך אל עולם התיאטרון כשתפקידו הראשון היה כעוזר למנהל במה. הוא אימץ את השם קיין בעצתו של סוכנו, מקור השם בקלאסיקה הקולנועית “המרד על הקיין” (1954). מאז תחילת דרכו הספיק קיין לשחק בלמעלה מ- 100 דרמות טלוויזיה, אך פריצתו הגדולה לקולנוע הגיעה עם סרט ההרפתקאות `זולו` (1964) אשר הביא את קיין לתודעת הקהל והמבקרים ברחבי העולם. במקום להתקבע בתפקיד אחד, בסרטו הבא, “תיק איפקרס” (1965) גילם קיין את הארי פלמר, קצין אריסטוקרט חלש אופי. למרות ההצלחה של `זולו`, בזכות תפקידו כהארי פלמר ובזכות תפקידו כצעיר הולל בסרט “אלפי” (1966) הגיע קיין במהרה למעמד של כוכב מהשורה הראשונה.
בשנות ה- 70 השתתף קיין בסרטים רבים, ביניהם “משחקי בילוש” (1972), סרט מתח מעולה המציג התמודדות שכלית בין שני גברים. תפקידו בסרט ההרפתקאות “האיש שרצה להיות מלך” (1975), עיבוד קולנועי לסיפורו של רודיארד קיפלינג ותפקידו הקומי המשוחק היטב בסרט “California Suite” (1978). כראייה דורג קיין בשנת 1977 במקום ה-55 ברשימת 100 השחקנים של כל הזמנים, במגזין אמפייר.
קיין המשיך באותה מסורת משחק גם בשנות ה-80 כאשר גילם את כמה מתפקידיו הטובים ביותר. `לחנך את ריטה` (1983) עליו קיבל מועמדות לאוסקר, בסרט `חנה ואחיותיה` (1986) של הבמאי וודי אלן, זכה קיין בפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, בסרט `מונה ליזה` (1986) צולם קיין בבי`ח בו נולד ובסרט `נוכלים עם סגנון` (1988) גילם תפקיד של נוכל משעשע. בשנות ה-90 המשיך קיין בסרטים `דם ויין` (1997), ו`קול קטן` (1998) ובשנת 1999 זכה בפרס האוסקר השני לשחקן המשנה הטוב ביותר בתפקידו כדר` לארץ` בעיבוד הקולנועי ל`תקנות בית השכר`.
מלבד ההיסטוריה המפוארת של קיין כשחקן והיותו בעל חברה להפקת סרטים, עוסק קיין גם במסעדנות - הוא שותף ברשת מסעדות לונדונית ובבעלותו 6 מסעדות בלונדון ואחת במיאמי. הוא כתב 2 ספרים, “Michael Caines Moving Picture Show” (1988), והספר “Whats It all About?”
(1993). ב-17 ליוני 2000 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, ברשימת הכבוד של יום הולדתה בשל תרומתו לאומנות החזותית. התואר ניתן לו על שמו האמיתי אך למרות זאת הוא ידוע בתור סר מייקל קיין.
`אני רגיל להשיג את הבחורה; היום אני משיג את התפקיד. בסרט `האמריקאי השקט` בטח שמתם לב שאני משיג גם את התפקיד וגם את הבחורה. זה מאורע מאוד חשוב עבורי כי אני מבין שזו הפעם האחרונה שאני משיג גם את הבחורה,אם לוקחים בחשבון שאני עוד מעט בן 70...`
מייקל קיין
על השחקן ברנדן פרייזר -אולדן פייל
בנו של סוכן נסיעות קנדי, פרייזר גדל וחונך בערים שונות ברחבי העולם בין השאר ב- אוטווה, אינדיאנפוליס, דטרויט, סיאטל, לונדון, רומא, הולנד ושוויץ. כבר בגיל צעיר הוא נחשף לתיאטרון, בעיקר בלונדון, דבר שהוביל אותו ללימודים בבי`ס הגבוה לאומנויות בסיאטל. כשסיים את לימודיו קיבל תפקיד קטן לצדו של ריבר פיניקס המנוח ב“מפסיד מנצח” (1991). לאחר שש שנים של תפקידים זניחים קיבל פרייזר את החשיפה הגדולה בקומדיה `הג`ונגל מת מצחוק` (1997). התשואות מצד המבקרים על תפקידו בסרט `אלים ומפלצות` (1998) הביאו אותו למעמד של שחקן איכותי, מלבד הפן הקומי והמראה החיצוני.
פרייזר הופיע בסדרת שוברי הקופות `המומיה` (1999) ו`המומיה חוזרת` (2001) ובמקביל הופיע על הבמה במחזה `חתולה על גג פח לוהט` בלונדון.
על השחקנית דו ת`י האי ין -פואונג
השחקנית הצעירה נולדה בויאטנם, וזהו תפקידה הראשון המשמעותי על המסך הגדול, עליו זכתה לביקורות מצוינות ואפילו במועמדות ראשונה על תפקידה בפסטיבל סיאטל 2003.
תפקידה בסרט הוליוודי גדול לצד כוכבים כמו קיין ופרייזר, הוא חלומם של הרבה נערות. דו ת`י קיבלה את ההודעה על קבלתה לתפקיד בהפתעה גמורה, עד לפני תחילת הצילומים כל שרצתה היה להיות פרימה-בלרינה, היא למדה ריקוד במשך 8 שנים כשאת התשוקה לריקוד ירשה מאביה - זמר המופיע בקונצרטים בויטנאם. אך חברה לחיים הוא שחקן במקצועו ומכאן התגלגלו העניינים יותר טוב ממה שדו ת`י יכלה לחלום. יום אחד היא התלוותה אליו לאודישנים לסרט `האמריקאי השקט`, תפסה את עיניהם של המלהקים והוצגה בפני הבמאי פיליפ נויס - האם לא כך מתחילים כל סיפוריי הסינדרלה ?!
בעת חיפושיו אחר הבחורה שתשחק את התפקיד נויס לאו דווקא חיפש כוכבת, אלא העדיף לנסות לחפש פנים חדשות והחל בחיפושים חובקי עולם אחר הבחורה הוייטנאמית המתאימה. הבעיה הייתה שנויס התעקש שזו תהיה בחורה שתייצג תמימות ומסורתיות ויטנאמית, דבר שמאוד הקשה על החיפושים כי רוב הבחורות לא היו בעלות מראה תמים, כפי שנויס מספר `כל בחורה שבחנו הייתה `נגועה` במערביות שרכשה לעצמה מהטלוויזיה, ממגזינים ומסרטים`. דו ת`י הייתה שונה מכל שאר המועמדות, היא שידרה שפת גוף תמימה וטהורה.
לאחר מספר אודישנים היא קיבלה את התפקיד (דרך אגב- גם חברה קיבל תפקיד בסרט בסופו של דבר – הוא משחק את גנרל ת`ה). כיום, דו ת`י מלמדת בלט אך משתוקקת לחזור ולשחק.
חזרה למעלה
דברי הבמאי
על ההפקה
בשנת 1995 הגיע הבמאי פיליפ נויס לויטנאם לחופשת מחקר, כאשר במקרה הוא נתקל בעותק של `האמריקאי השקט` במוזיאון הו צ`י מין. את אותו ספר קרא בעבר כסטודנט בשנות ה-70. נויס מספר, `הספר של גרין היה אחד משני הספרים שנמכרו במוזיאון, הספר השני היה ספר שירה שכתב הו צ`י מין כאשר ישב בכלא וזהו הספר שתכננתי לקנות`, ממשיך נויס `כמה ימים מאוחר יותר חציתי את ויטנאם ברכבת ושמתי לב ששמו לי את הספר הלא נכון בשקית, כך שבסופו של דבר קראתי בשנית את הספר `האמריקאי השקט`. הספר פתר לנויס הרבה שאלות שעלו תוך כדי הביקור בויטנאם, מדוע בעצם פרצה המלחמה הזו? הספר של גרין שנכתב בין השנים 1952-54, ענה על השאלה שאף אחד לא שאל עד אז, כפי שנויס מספר `הרעיון היה לעשות סרט על המלחמה בויטנאם שעדיין לא נעשה. סרט שמתאר לא את המלחמה בין ארה`ב לויטנאם אלא סרט שמסביר מדוע המלחמה החלה, מה גרם לאמריקאים לצאת למלחמה כה קשה וממושכת`.
לאחר בירור קצר, נויס מצא את החברה שהחזיקה בזכויות הספר אשר היתה כבר בקשר עם חברת הפקה בבעלות סידני פולק שנמצאת בקירוב למשרדו של נויס בהוליווד. עוד הוא גילה כי הנושא נמצא כבר בטיפול למעלה מ 7 שנים וללא כל התקדמות, כפי שפולק מספר `הבעיה העיקרית הייתה שאף אחד לא רצה להתעסק עם `עוד סרט על מלחמת ויטנאם`. ברגע שהוא פגש את נויס הוא החליט שהוא הבמאי של הסרט בשל הרושם שקיבל מהתלהבותו והבנתו בנושא.
עיבוד הספר לסרט לא היה פשוט, `אחת הבעיות בעיבוד ספר של גרהם גרין היא שזה נראה מאוד פשוט` מספר התסריטאי כריסטופר המפטון שבעבר כבר עיבד ספר של גרין `קונסול של כבוד` (1983). `קולו של גרין בספר מאוד דומיננטי, אבל בסרט צריך לתת לדמויות עצמאות שלא קיימת בספר, זה מה שקשה`.
האתגר הבא היה ליהוק השחקנים, במיוחד השלושה שמרכיבים את משולש האהבה בסרט. היה מאוד חשוב למצוא שלושה שחקנים שתהיה ביניהם הכימיה המתאימה לאווירה ולעלילה של הסרט.
השם הראשון שעלה לתפקיד פאולר היה זוכה שני פרסי האוסקר, סר מייקל קיין. `הטלפון צלצל` מספר קיין, `ונשמע קול מהצד השני שאמר- אתה נולדת לשחק את תומס פאולר. כיום אני נשוי כבר 30 שנה, ואיזה בחור מהקו השני אומר לי שאני אמור לשחק גבר בן 58, החי במזרח הרחוק ומנהל רומן עם בחורה בת 22, חשבתי לעצמי `טוב זו בטח מחמאה` מספר קיין בצחוק. הליהוק של קיין `היה מכריע` מספר נויס `הוא מביא איתו המון אמפתיה לדמות והקהל מזדהה איתו`.
חשוב באותה מידה היה הליהוק של פייל `בברנדן פרייזר מצאנו דמות שהקהל מאמין בה` מספר נויס, ואילו פרייזר מספר על הסיבה שלקח על עצמו את התפקיד `אני ידעתי שלעבוד עם נויס, זה לעבוד עם מישהו שאוהב את החומר בסרט לפחות כמוני, והמשחק מול מייקל קיין הייתה השראה בפני עצמה`.
לאחר חיפושים מרובים אחרי הבחורה הויטנאמית המושלמת וליהוקה של דו ת`י האי ין לתפקיד פואונג, הצילומים יצאו לדרך וצולמו בדיוק במקום שבו העלילה של הספר מתרחשת, מלון קונטיננטל בסייגון. עובדה זו הקשתה על הצילומים בשל כל האישורים שהמפיקים נדרשו להשיג ותהליך שיחזור האזור לתקופה.
לאחר כל העבודה המאומצת על הסרט לדברי נויס `הכרחי שהסרט ידמה לספר - סיפור אהבה הממוקם באזור היסטורי ומתפתח לפרשיית רצח מסתורית. אך השאלה שתשאל לאחר הצפייה צריכה להיות הרבה יותר מעמיקה- האם לנקוט עמדה או לא`.
הסרט היה אמור לצאת לאקרנים לקראת ספטמבר 2001 אך עקב מאורעות
ה - 11 בספטמבר יציאת הסרט נדחתה.
על הבמאי פיליפ נויס
`במאי אמיתי הוא לא בהכרח במאי שמבין את הצדדים הטכנים של עשיית סרטים. זה נלמד. מה שלא ניתן ללמוד הוא לפתח תשוקה בלתי נשלט לספר סיפור. במאים מעבירים את רוב זמנם בחיפוש אחר סיפור, זו משאלת חיים עבורם. העצה שלי- אל תחכו, תעבדו על סיפור משל עצמכם, זה יוצא יותר זול...
פליפ נויס
פיליפ נויס, במאי ויוצר סרטים מוכשר מאוסטרליה, החל את דרכו בגיל צעיר בביום סרטים קצרים ומאוחר יותר בביום סרטים דוקומנטרים. סרטו הראשון באורך מלא היה “Backroads” (1977) ובסרטו השני כבר נחל נויס הצלחה יוצאת דופן, הסרט “Newsfront” (1978) שהצדיע לתעשיית הסרטים העיתונאית (News Reel) זכה בפרס הסרט האוסטרלי, הבמאי והתסריט הטובים ביותר. לאחר שביים מס` סרטים נוספים, פרץ נויס לתודעת האמריקאים עם המותחן `סיכון רטוב` (1989).
עבודתו הראשונה בארה`ב הייתה סדרת הטלוויזיה “The Hitchhiker” ולאחריה ביים את סרטו הראשון בארה`ב “נקמה עיוורת” (1989). ההצלחה המסחרית הגדולה של נויס הגיעה עם העיבוד לספר המתח של טום קלנסי, `משחקים פטריוטיים` (1992), הסרט שב והוכיח לקהל ולמבקרים את כשרונו של נויס בבימוי סרטי מתח ופעולה.
בעקבות ההצלחה החל נויס לביים במרץ, `סליבר` (1993), `סכנה ברורה ומיידית` (1994), `המלאך` (1997), `אספן העצמות` (1999). לאחרונה הוקרן בארץ סרטו `ארוכה הדרך הביתה` (2002), בו נויס חוזר אל שורשיו האוסטרלים.
` יש הצלחה מאוד גדולה לאוסטרלים בהוליווד והסיבה לכך היא שבהוליווד כולם משופצים, מנותחים ומולבני שיניים. אם אתה לא כזה חושבים שמשהו לא בסדר איתך...נוצרה ברירה טבעית של יפים שאינם מזדקנים לעולם. ואז כשהם מחפשים שחקן שיגלם דמות אמיתית, הם מוצאים את ראסל קרואו שמקלל, שותה, מעשן, משמין ולא תמיד מתגלח...`
פיליפ נויס
על הסופר גרהם גרין
גרהם גרין נולד באנגליה (1904-1991), הוא למד באוניברסיטת `אוקספורד` היוקרתית וסיים בשנת 1926. לאחר ששני רומנים שלו נדחו, ולאחר קריירה קצרצרה ב`Notingham Journal` (בעבורה לא זכה בתשלום) החל לעבוד כסגן עורך ב- London Times. תוך חופשת מחלה כתב את The Man Within, סיפור על מבריחים מהמאה ה-19- ספרו הראשון שהתקבל והתפרסם.
אחרי הצלחתו בפרסום הראשון הגיעו גם כישלונות. שקוע בחובות, נשוי עם ילד בדרך ובסוף החוזה שלו עם המו`ל, הוא היה זקוק להצלחה מטאורית.
ב-1932 כתב גרין את הטקסט `רכבת לאיסטנבול` והתפלל למכירה של הזכויות. `פוקס המאה ה-20` קנו את הזכויות לסרט שנקרא בסוף `אוריינט אקספרס`(1934). ההצלחה המסחררת לא איחרה לבוא וגרין פינה את כל זמנו לכתיבה. מאותו רגע התפתחו יחסיו עם עולם הקולנוע, יחסים שארכו כ-60 שנה. ב-1940 הפך לעורך ה`Spectator` אך נטול התלהבות לשבת ולכתוב ליד השולחן בזמן המלחמה, החליט גרין להצטרף למשרד החוץ. משימתו הראשונה הייתה בסיירה לאונה, אחריה נוספו עוד שליחויות סודיות בשירות משרד החוץ. על פי רקע זה ניתן להבין כיצד הצליח גרין לטוות את שנות שירותיו בשירות החשאי ליצירת מגוון סיפורים מרתקים.
`האיש שלנו בהוואנה`, `האמריקאי השקט`, `האדם השלישי` – כולם (ועוד רבים) משקפים את השנים האלו בנאמנות. לא שהכל באמת קרה, אך בהחלט היה יכול לקרות בעולם שגרין מצייר יפה כל כך. עולם של מושבות בריטיות, מבטא בריטי וגינוני נימוס כאשר ברקע מלחמה ומשימות ריגול.
גרין הוא לא `סתם` סופר מתח, נושא נוסף שמאוד מודגש בסיפוריו הוא הדת. גרין הנמנה עם הסופרים האנגלו-קתולים, המיר את דתו לקתולית בגיל צעיר ומוטיבים של אמונה וחוסר אמונה, רחמים ואכזריות חוזרים בכל ספריו. מעל כל סיפור מרחף רגש האשמה הקתולי, שגורם גם לאיש המקצוע המיומן ביותר להיות בסה`כ בן-אדם.
דמות מתלבטת, שקועה בהרהורים פילוסופיים, דמות שמודעת לטרגדיות שבכל בחירה שהיא עושה ולעובדה שאין לה ברירה אלא לבחור. ב`אמריקאי השקט` ניתן לראות בבירור את כל המוטיבים הללו אם בכך שהעיתונאי פאולר לא יכול להתגרש מאשתו מעצם היותה קתולית ובכך הוא עלול להפסיד את אהבת חייו, פואונג, ועד לחשיפת הקנוניה שגורמת להתלבטויות ומעמידה את פאולר במצב של חוסר ברירה בו הוא חייב לבחור צד במלחמה. לא משנה מה מנסה גרין להעביר בספריו הוא תמיד ימסור לקורא את הנושא באנדר-סטייטמנט, בעדינות ובעיקר בהשלמה עם העובדה שכולנו בני-אדם, ולהיות בני-אדם משמעו גם לטעות.
גרין נמנה עם הסופרים שסגנון הכתיבה שלהם עיצב דור שלם של קוראים, מעבר להיותו סופר, כתב גרין גם אסופות של סיפורים קצרים, ארבעה ספרי מסעות, שישה מחזות, שלושה ספרים אוטוביוגרפים, תסכיתים לרדיו וביקורות.
ב- 1966 קיבל גרין מהמלכה אליזבת תואר `חבר של כבוד`, ב-1990 עבר גרין להתגורר בז`נבה שם חלה במחלת דם, הוא נפטר שנה לאחר מכן ונקבר בטקס קתולי כדת וכדין.
על המפיק - סידני פולק
המפיק האמריקאי, סידני פולק, החל את דרכו קודם כל כשחקן ואח`כ כבמאי. במהלך צילומי הסרט שבו שיחק `War Hunt`(1962) פגש את השחקן רוברט רדפורד, כאשר פולק החליט לעבור לצד השני של המצלמה, רדפורד כבר היה להוט להתחיל לעבוד איתו. מאז המפגש הם הספיקו לעבוד יחד על כמה סרטים. הבולטים ביניהם - `כך היינו`(1973), `שלושת ימי הקונדור`(1975), `זכרונות מאפריקה`(1985) שזיכה אותו בפרס האוסקר הראשון שלו כבמאי, `הוואנה`(1990) ועוד.
סרטים נוספים שזיכו אותו במועמדויות לאוסקר כבמאי - `הם יורים גם בסוסים`(1969) והקומדיה `טוטסי`(1982) שאילצה אותו לשוב ולעמוד בצד השני של המצלמה כשחקן כאשר דסטין הופמן התעקש שפולק יהיה הסוכן שלו בסרט, תפקיד ששיחק בצורה שובת לב. הוא הופיע כשחקן במספר סרטים נוספים, ביניהם `השחקן`(1992), `המוות נאה לה`(1992) ובסרטו של וודי אלן `בעלים ונשים` (1992).
בשנים האחרונות משקיע פולק את כל מרצו להפקה ופחות לבימוי, בין הסרטים שהפיק - `אלף האורות של ניו-יורק`(1988), `נערי בייקר המופלאים`(1989), `בחזקת חף מפשע`(1990), `כשגבר אוהב אשה`(1990), `רצח מן העבר`(1991), ו`המלך רלף`(1991). פולק גם הפיק סדרות טלוויזיה בין השאר הסדרה המדוברת `Fallen Angels` אשר כל פרק בה בויים ע`י שחקן או במאי אחר, בין השאר סטיבן סודרברג, טום קרוז ועוד.
על המפיק - אנטוני מינגלה
מינגלה נולד בינואר 1954 באנגליה להורים איטלקים, בתיכון למד משחק ובקולג` עבר ללימודי תיאטרון.
עד שנת 1981 לימד מינגלה באוניברסיטה דרמה ושירה עד אשר החליט להתחיל לכתוב, בעיקר מחזות. המבקרים שיבחו את כתיבתו ובשנת 1984 הוא אף נבחר למחזאי המבטיח ביותר ע`י איגוד מבקרי התיאטרון בלונדון.
מינגלה גם כתב לטלוויזיה ולרדיו ואת צעדיו הראשונים בעולם הקולנוע עשה בשנת 1991 עם הסרט `Truly, Madly, Deeply`, הסרט זכה במספר פרסים בינ`ל כולל פרס הסרט האוסטרלי הטוב ביותר.
מינגלה המשיך לביים, סרטו ההוליוודי הראשון היה `איש נפלא שלי` (1993), דרמה בכיכובם של מאט דילון ומרי לואיס-פרקר. הפקה זו לא נחלה הצלחה ומינגלה התפכח משאיפותיו לגביי `האולפנים הגדולים` בארה`ב. למרות האכזבה, החל מינגלה לעבוד על העיבוד הקולנועי ל`הפצוע האנגלי` (1996) תסריט שפותח במשך 3 שנים, ובסופו של דבר עבד עם אולפני Miramax שהשקיעו בסרט מספר שבועות בלבד לפני תחילת הצילומים.
הסרט הפך ללהיט קופתי ובנוסף זכה לביקורות מפרגנות ואינספור פרסים כולל 9 פרסים בטקס האוסקר וכן בגלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר, והציב לראשונה את מינגלה בשורה הראשונה של בימאי הקולנוע. בסרטו הבא `הכישרון של מר. ריפלי`(1999), המשיך לבסס את מעמדו כבמאי מצליח וזכה בפרסים שונים ובמועמדויות לאוסקר.
חזרה למעלה
בשנת 1995 הגיע הבמאי פיליפ נויס לויטנאם לחופשת מחקר, כאשר במקרה הוא נתקל בעותק של `האמריקאי השקט` במוזיאון הו צ`י מין. את אותו ספר קרא בעבר כסטודנט בשנות ה-70. נויס מספר, `הספר של גרין היה אחד משני הספרים שנמכרו במוזיאון, הספר השני היה ספר שירה שכתב הו צ`י מין כאשר ישב בכלא וזהו הספר שתכננתי לקנות`, ממשיך נויס `כמה ימים מאוחר יותר חציתי את ויטנאם ברכבת ושמתי לב ששמו לי את הספר הלא נכון בשקית, כך שבסופו של דבר קראתי בשנית את הספר `האמריקאי השקט`. הספר פתר לנויס הרבה שאלות שעלו תוך כדי הביקור בויטנאם, מדוע בעצם פרצה המלחמה הזו? הספר של גרין שנכתב בין השנים 1952-54, ענה על השאלה שאף אחד לא שאל עד אז, כפי שנויס מספר `הרעיון היה לעשות סרט על המלחמה בויטנאם שעדיין לא נעשה. סרט שמתאר לא את המלחמה בין ארה`ב לויטנאם אלא סרט שמסביר מדוע המלחמה החלה, מה גרם לאמריקאים לצאת למלחמה כה קשה וממושכת`.
לאחר בירור קצר, נויס מצא את החברה שהחזיקה בזכויות הספר אשר היתה כבר בקשר עם חברת הפקה בבעלות סידני פולק שנמצאת בקירוב למשרדו של נויס בהוליווד. עוד הוא גילה כי הנושא נמצא כבר בטיפול למעלה מ 7 שנים וללא כל התקדמות, כפי שפולק מספר `הבעיה העיקרית הייתה שאף אחד לא רצה להתעסק עם `עוד סרט על מלחמת ויטנאם`. ברגע שהוא פגש את נויס הוא החליט שהוא הבמאי של הסרט בשל הרושם שקיבל מהתלהבותו והבנתו בנושא.
עיבוד הספר לסרט לא היה פשוט, `אחת הבעיות בעיבוד ספר של גרהם גרין היא שזה נראה מאוד פשוט` מספר התסריטאי כריסטופר המפטון שבעבר כבר עיבד ספר של גרין `קונסול של כבוד` (1983). `קולו של גרין בספר מאוד דומיננטי, אבל בסרט צריך לתת לדמויות עצמאות שלא קיימת בספר, זה מה שקשה`.
האתגר הבא היה ליהוק השחקנים, במיוחד השלושה שמרכיבים את משולש האהבה בסרט. היה מאוד חשוב למצוא שלושה שחקנים שתהיה ביניהם הכימיה המתאימה לאווירה ולעלילה של הסרט.
השם הראשון שעלה לתפקיד פאולר היה זוכה שני פרסי האוסקר, סר מייקל קיין. `הטלפון צלצל` מספר קיין, `ונשמע קול מהצד השני שאמר- אתה נולדת לשחק את תומס פאולר. כיום אני נשוי כבר 30 שנה, ואיזה בחור מהקו השני אומר לי שאני אמור לשחק גבר בן 58, החי במזרח הרחוק ומנהל רומן עם בחורה בת 22, חשבתי לעצמי `טוב זו בטח מחמאה` מספר קיין בצחוק. הליהוק של קיין `היה מכריע` מספר נויס `הוא מביא איתו המון אמפתיה לדמות והקהל מזדהה איתו`.
חשוב באותה מידה היה הליהוק של פייל `בברנדן פרייזר מצאנו דמות שהקהל מאמין בה` מספר נויס, ואילו פרייזר מספר על הסיבה שלקח על עצמו את התפקיד `אני ידעתי שלעבוד עם נויס, זה לעבוד עם מישהו שאוהב את החומר בסרט לפחות כמוני, והמשחק מול מייקל קיין הייתה השראה בפני עצמה`.
לאחר חיפושים מרובים אחרי הבחורה הויטנאמית המושלמת וליהוקה של דו ת`י האי ין לתפקיד פואונג, הצילומים יצאו לדרך וצולמו בדיוק במקום שבו העלילה של הספר מתרחשת, מלון קונטיננטל בסייגון. עובדה זו הקשתה על הצילומים בשל כל האישורים שהמפיקים נדרשו להשיג ותהליך שיחזור האזור לתקופה.
לאחר כל העבודה המאומצת על הסרט לדברי נויס `הכרחי שהסרט ידמה לספר - סיפור אהבה הממוקם באזור היסטורי ומתפתח לפרשיית רצח מסתורית. אך השאלה שתשאל לאחר הצפייה צריכה להיות הרבה יותר מעמיקה- האם לנקוט עמדה או לא`.
הסרט היה אמור לצאת לאקרנים לקראת ספטמבר 2001 אך עקב מאורעות
ה - 11 בספטמבר יציאת הסרט נדחתה.
על הבמאי פיליפ נויס
`במאי אמיתי הוא לא בהכרח במאי שמבין את הצדדים הטכנים של עשיית סרטים. זה נלמד. מה שלא ניתן ללמוד הוא לפתח תשוקה בלתי נשלט לספר סיפור. במאים מעבירים את רוב זמנם בחיפוש אחר סיפור, זו משאלת חיים עבורם. העצה שלי- אל תחכו, תעבדו על סיפור משל עצמכם, זה יוצא יותר זול...
פליפ נויס
פיליפ נויס, במאי ויוצר סרטים מוכשר מאוסטרליה, החל את דרכו בגיל צעיר בביום סרטים קצרים ומאוחר יותר בביום סרטים דוקומנטרים. סרטו הראשון באורך מלא היה “Backroads” (1977) ובסרטו השני כבר נחל נויס הצלחה יוצאת דופן, הסרט “Newsfront” (1978) שהצדיע לתעשיית הסרטים העיתונאית (News Reel) זכה בפרס הסרט האוסטרלי, הבמאי והתסריט הטובים ביותר. לאחר שביים מס` סרטים נוספים, פרץ נויס לתודעת האמריקאים עם המותחן `סיכון רטוב` (1989).
עבודתו הראשונה בארה`ב הייתה סדרת הטלוויזיה “The Hitchhiker” ולאחריה ביים את סרטו הראשון בארה`ב “נקמה עיוורת” (1989). ההצלחה המסחרית הגדולה של נויס הגיעה עם העיבוד לספר המתח של טום קלנסי, `משחקים פטריוטיים` (1992), הסרט שב והוכיח לקהל ולמבקרים את כשרונו של נויס בבימוי סרטי מתח ופעולה.
בעקבות ההצלחה החל נויס לביים במרץ, `סליבר` (1993), `סכנה ברורה ומיידית` (1994), `המלאך` (1997), `אספן העצמות` (1999). לאחרונה הוקרן בארץ סרטו `ארוכה הדרך הביתה` (2002), בו נויס חוזר אל שורשיו האוסטרלים.
` יש הצלחה מאוד גדולה לאוסטרלים בהוליווד והסיבה לכך היא שבהוליווד כולם משופצים, מנותחים ומולבני שיניים. אם אתה לא כזה חושבים שמשהו לא בסדר איתך...נוצרה ברירה טבעית של יפים שאינם מזדקנים לעולם. ואז כשהם מחפשים שחקן שיגלם דמות אמיתית, הם מוצאים את ראסל קרואו שמקלל, שותה, מעשן, משמין ולא תמיד מתגלח...`
פיליפ נויס
על הסופר גרהם גרין
גרהם גרין נולד באנגליה (1904-1991), הוא למד באוניברסיטת `אוקספורד` היוקרתית וסיים בשנת 1926. לאחר ששני רומנים שלו נדחו, ולאחר קריירה קצרצרה ב`Notingham Journal` (בעבורה לא זכה בתשלום) החל לעבוד כסגן עורך ב- London Times. תוך חופשת מחלה כתב את The Man Within, סיפור על מבריחים מהמאה ה-19- ספרו הראשון שהתקבל והתפרסם.
אחרי הצלחתו בפרסום הראשון הגיעו גם כישלונות. שקוע בחובות, נשוי עם ילד בדרך ובסוף החוזה שלו עם המו`ל, הוא היה זקוק להצלחה מטאורית.
ב-1932 כתב גרין את הטקסט `רכבת לאיסטנבול` והתפלל למכירה של הזכויות. `פוקס המאה ה-20` קנו את הזכויות לסרט שנקרא בסוף `אוריינט אקספרס`(1934). ההצלחה המסחררת לא איחרה לבוא וגרין פינה את כל זמנו לכתיבה. מאותו רגע התפתחו יחסיו עם עולם הקולנוע, יחסים שארכו כ-60 שנה. ב-1940 הפך לעורך ה`Spectator` אך נטול התלהבות לשבת ולכתוב ליד השולחן בזמן המלחמה, החליט גרין להצטרף למשרד החוץ. משימתו הראשונה הייתה בסיירה לאונה, אחריה נוספו עוד שליחויות סודיות בשירות משרד החוץ. על פי רקע זה ניתן להבין כיצד הצליח גרין לטוות את שנות שירותיו בשירות החשאי ליצירת מגוון סיפורים מרתקים.
`האיש שלנו בהוואנה`, `האמריקאי השקט`, `האדם השלישי` – כולם (ועוד רבים) משקפים את השנים האלו בנאמנות. לא שהכל באמת קרה, אך בהחלט היה יכול לקרות בעולם שגרין מצייר יפה כל כך. עולם של מושבות בריטיות, מבטא בריטי וגינוני נימוס כאשר ברקע מלחמה ומשימות ריגול.
גרין הוא לא `סתם` סופר מתח, נושא נוסף שמאוד מודגש בסיפוריו הוא הדת. גרין הנמנה עם הסופרים האנגלו-קתולים, המיר את דתו לקתולית בגיל צעיר ומוטיבים של אמונה וחוסר אמונה, רחמים ואכזריות חוזרים בכל ספריו. מעל כל סיפור מרחף רגש האשמה הקתולי, שגורם גם לאיש המקצוע המיומן ביותר להיות בסה`כ בן-אדם.
דמות מתלבטת, שקועה בהרהורים פילוסופיים, דמות שמודעת לטרגדיות שבכל בחירה שהיא עושה ולעובדה שאין לה ברירה אלא לבחור. ב`אמריקאי השקט` ניתן לראות בבירור את כל המוטיבים הללו אם בכך שהעיתונאי פאולר לא יכול להתגרש מאשתו מעצם היותה קתולית ובכך הוא עלול להפסיד את אהבת חייו, פואונג, ועד לחשיפת הקנוניה שגורמת להתלבטויות ומעמידה את פאולר במצב של חוסר ברירה בו הוא חייב לבחור צד במלחמה. לא משנה מה מנסה גרין להעביר בספריו הוא תמיד ימסור לקורא את הנושא באנדר-סטייטמנט, בעדינות ובעיקר בהשלמה עם העובדה שכולנו בני-אדם, ולהיות בני-אדם משמעו גם לטעות.
גרין נמנה עם הסופרים שסגנון הכתיבה שלהם עיצב דור שלם של קוראים, מעבר להיותו סופר, כתב גרין גם אסופות של סיפורים קצרים, ארבעה ספרי מסעות, שישה מחזות, שלושה ספרים אוטוביוגרפים, תסכיתים לרדיו וביקורות.
ב- 1966 קיבל גרין מהמלכה אליזבת תואר `חבר של כבוד`, ב-1990 עבר גרין להתגורר בז`נבה שם חלה במחלת דם, הוא נפטר שנה לאחר מכן ונקבר בטקס קתולי כדת וכדין.
על המפיק - סידני פולק
המפיק האמריקאי, סידני פולק, החל את דרכו קודם כל כשחקן ואח`כ כבמאי. במהלך צילומי הסרט שבו שיחק `War Hunt`(1962) פגש את השחקן רוברט רדפורד, כאשר פולק החליט לעבור לצד השני של המצלמה, רדפורד כבר היה להוט להתחיל לעבוד איתו. מאז המפגש הם הספיקו לעבוד יחד על כמה סרטים. הבולטים ביניהם - `כך היינו`(1973), `שלושת ימי הקונדור`(1975), `זכרונות מאפריקה`(1985) שזיכה אותו בפרס האוסקר הראשון שלו כבמאי, `הוואנה`(1990) ועוד.
סרטים נוספים שזיכו אותו במועמדויות לאוסקר כבמאי - `הם יורים גם בסוסים`(1969) והקומדיה `טוטסי`(1982) שאילצה אותו לשוב ולעמוד בצד השני של המצלמה כשחקן כאשר דסטין הופמן התעקש שפולק יהיה הסוכן שלו בסרט, תפקיד ששיחק בצורה שובת לב. הוא הופיע כשחקן במספר סרטים נוספים, ביניהם `השחקן`(1992), `המוות נאה לה`(1992) ובסרטו של וודי אלן `בעלים ונשים` (1992).
בשנים האחרונות משקיע פולק את כל מרצו להפקה ופחות לבימוי, בין הסרטים שהפיק - `אלף האורות של ניו-יורק`(1988), `נערי בייקר המופלאים`(1989), `בחזקת חף מפשע`(1990), `כשגבר אוהב אשה`(1990), `רצח מן העבר`(1991), ו`המלך רלף`(1991). פולק גם הפיק סדרות טלוויזיה בין השאר הסדרה המדוברת `Fallen Angels` אשר כל פרק בה בויים ע`י שחקן או במאי אחר, בין השאר סטיבן סודרברג, טום קרוז ועוד.
על המפיק - אנטוני מינגלה
מינגלה נולד בינואר 1954 באנגליה להורים איטלקים, בתיכון למד משחק ובקולג` עבר ללימודי תיאטרון.
עד שנת 1981 לימד מינגלה באוניברסיטה דרמה ושירה עד אשר החליט להתחיל לכתוב, בעיקר מחזות. המבקרים שיבחו את כתיבתו ובשנת 1984 הוא אף נבחר למחזאי המבטיח ביותר ע`י איגוד מבקרי התיאטרון בלונדון.
מינגלה גם כתב לטלוויזיה ולרדיו ואת צעדיו הראשונים בעולם הקולנוע עשה בשנת 1991 עם הסרט `Truly, Madly, Deeply`, הסרט זכה במספר פרסים בינ`ל כולל פרס הסרט האוסטרלי הטוב ביותר.
מינגלה המשיך לביים, סרטו ההוליוודי הראשון היה `איש נפלא שלי` (1993), דרמה בכיכובם של מאט דילון ומרי לואיס-פרקר. הפקה זו לא נחלה הצלחה ומינגלה התפכח משאיפותיו לגביי `האולפנים הגדולים` בארה`ב. למרות האכזבה, החל מינגלה לעבוד על העיבוד הקולנועי ל`הפצוע האנגלי` (1996) תסריט שפותח במשך 3 שנים, ובסופו של דבר עבד עם אולפני Miramax שהשקיעו בסרט מספר שבועות בלבד לפני תחילת הצילומים.
הסרט הפך ללהיט קופתי ובנוסף זכה לביקורות מפרגנות ואינספור פרסים כולל 9 פרסים בטקס האוסקר וכן בגלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר, והציב לראשונה את מינגלה בשורה הראשונה של בימאי הקולנוע. בסרטו הבא `הכישרון של מר. ריפלי`(1999), המשיך לבסס את מעמדו כבמאי מצליח וזכה בפרסים שונים ובמועמדויות לאוסקר.
חזרה למעלה
ביקורות מחו"ל
`מותחן רומנטי אינטליגנטי ומרגש מבית היוצר של בי`ס ותיק לאיכות`
LOS ANGELES DAILY NEWS
`הישג גדול מתובל בהופעה מבריקה של מייקל קיין שעליה מגיעות לו כל התשואות`
ROLLING STON
`עיבוד מרגש, מלא תשוקה ועשוי היטב של ספרו משנת 1955 של גרהם גרין`
ENTERTAINMENT WEEKLY
`מר קיין ומר פרייזר גונבים את ההצגה בעזרת משחק מצוין ובלתי נשכח`
NEW YORK OBSERVER
`בנוסף להיותו עיבוד נאמן לספרו של גרין, לסרט יכולת לגרום לספר עצמו להראות אמיתי יותר מאי פעם`
VILLAGE VOICE
`סרט מפתה וחכם, הפגנת משחק מצוין של קיין המשלב בין האישי לפוליטי`
THE JOURNAL NEWS
` אחד הסרטים הטובים של השנה, קיין ופרייזר במשחק מצויין`
LOS ANGELES TIMES
חזרה למעלה
LOS ANGELES DAILY NEWS
`הישג גדול מתובל בהופעה מבריקה של מייקל קיין שעליה מגיעות לו כל התשואות`
ROLLING STON
`עיבוד מרגש, מלא תשוקה ועשוי היטב של ספרו משנת 1955 של גרהם גרין`
ENTERTAINMENT WEEKLY
`מר קיין ומר פרייזר גונבים את ההצגה בעזרת משחק מצוין ובלתי נשכח`
NEW YORK OBSERVER
`בנוסף להיותו עיבוד נאמן לספרו של גרין, לסרט יכולת לגרום לספר עצמו להראות אמיתי יותר מאי פעם`
VILLAGE VOICE
`סרט מפתה וחכם, הפגנת משחק מצוין של קיין המשלב בין האישי לפוליטי`
THE JOURNAL NEWS
` אחד הסרטים הטובים של השנה, קיין ופרייזר במשחק מצויין`
LOS ANGELES TIMES
חזרה למעלה